אלרִיחַאנִיָה
נפה:  חיפא
אוכלוסיה 1948:  280
תאריך כיבוש:  01/05/1948
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  חלק מעין העמק
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  פארק רמת מנשה

הכפר ניצב בראש גבעה, כשלושה ק"מ מדרום-מזרח לכביש ואדי מִלח וכ-25 ק"מ מדרום-מזרח לחיפה. שם הכפר נגזר משם הצמח ריחן. בכפר היה מסגד ובית-ספר יסודי לבנים, שנוסד ב-1887 ונסגר בתקופת המנדט. אספקת המים של הכפר הגיעה מנחל השופט הסמוך וממספר מעיינות לאורכו. התושבים התפרנסו בעיקר מחקלאות ומגידול בעלי חיים, והיבולים העיקריים היו דגנים ופירות. ב-1931 חיו בכפר 293 תושבים ב-55 בתים. ב-1944-45 ירד מספר התושבים ל-240, ואדמות הכפר השתרעו על 1,930 דונם.

הכפר היה מבין האחרונים שנכבשו בעקבות קרב משמר העמק. ה'ניו יורק טיימס' דיווח כי אל-ריחאניה נכבש עם הכפרים דאלית אל-רוּחא ואל-בְּטֵימַאת ב-14 לאפריל 1948, אחרי שעשרה כפרים אחרים באזור נכבשו. עם זאת, יתכן שאל-ריחאניה עבר לשליטת ההגנה רק לאחר שבועיים, שכן הכפרים שמצפון וממערב לכפר נתפסו בסוף אפריל, אחרי נפילת חיפה, במהלך מבצע ביעור חמץ.

הישובים רמת השופט ועין העמק, אשר נוסדו ב-1941 וב-1944 בהתאמה, הוקמו כחצי קילומטר מאתר הכפר, על אדמות שלא היו שייכות לאל-ריחאניה. כיום תושבי הישובים הללו משתמשים באדמות הכפר. עיי החורבות מבתי הכפר נערמו והם מכוסים בעפר, שיחים וקוצים. מצפון לאתר הכפר ניתן להבחין בבאר ובבית הקברות של הכפר, המכוסה כעת בשיחי צבר. חלקים גדולים מהאדמות הסמוכות משמשים לחקלאות; מדרום מצוי מטע אבוקדו.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 185-186

מידע ממקורות נוספים:

על-פי PalestineRemembered.com נמנו לוחמי הכפר על צבא השחרור הערבי, בפיקוד פַוזי אל-קאוקג'י (http://www.palestineremembered.com/Haifa/al-Rihaniyya/index.html).

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 278 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 50)).

על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך פארק רמת מנשה של קק"ל (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א'). 

זוכרות ברשת