קִיסַארְיָה
נפה:  חיפא
אוכלוסיה 1948:  1110
תאריך כיבוש:  15/02/1948
יחידה כובשת:  פלמ״ח
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  קיבוץ שדות ים
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אתר הכפר מצוי כיום בתוך גן לאומי עתיקות קיסריה
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אור עקיבא, קיסריה

הכפר שכן על שרידי עיר נמל עתיקה, 37 ק"מ מדרום לחיפה. העיר המקורית נוסדה בסוף המאה הרביעית לפנה"ס כמושבת סחר פיניקית, ונקראה מגדל סטראטו. הורדוס בנה שם את העיר קיסריה בין 22 ל-10 לפנה"ס, שהפכה לעיר נמל משגשגת בתקופה הרומית והביזנטית ועברה לידי הערבים בשנת 640 בקירוב. נאסר חַ'סרו תיאר אותה בשנת 1047 כעיר יפה ובה פלגים, עצי דקל, מסגד נאה הצופה לים, וחומה מרשימה. במקום גרו אנשי-שם ערבים רבים. לימים הדלדלו שכיות-החמדה של העיר; הצלבנים בזזו אותה, ולאחר מכן בנו בה נמל ומיקמו בה את מושב הארכיבישוף. ב-1265 כבש את המקום הסולטן הממלוכי בייבארס והחריבו. המקום שוקם רק ב-1878 כשהתיישבו בו מוסלמים מבוסניה, אשר נמלטו מהכיבוש האוסטרי של ארצם. ב-1945 מנו תושבי הכפר 930 מוסלמים ו-30 נוצרים. בתי האבן של הכפר ניצבו במקביל לים. ב-1884 נוסד בו בית ספר יסודי לבנים. אנשי הכפר שאבו מים לשימוש ביתי ממספר בארות. כלכלת הכפר התבססה על חקלאות שכללה גידול דגנים, הדרים, בננות ומטעי פרי. ב-1944-45 השתרעו אדמות הכפר על 31,786 דונם, מהם 874 שנקנו בידי יהודים. חפירות ארכיאולוגיות חשפו מבנים מהעיר הקדומה כגון אמות המים התחתונה והעליונה, התיאטרון, חלק מחומת העיר וכן את המבצר הצלבני.

ההיסטוריון הישראלי בני מוריס גורס שקיסאריה "היתה הכפר הראשון, שתושביו גורשו לפי תכנון מוקדם ובאופן מאורגן על-ידי ההגנה, ב-1948" (1991, 82). הכפר נכבש ב-15 בפברואר באותה שנה בידי יחידת פלמ"ח ותושביו "נמלטו או נצטוו לעזוב", לאחר שחלק כבר עזבו מפחד ההתקפה. עשרים מתושבי הכפר התעקשו להישאר בבתיהם אחרי כיבושו, אך ב-20 בפברואר הרסה יחידת פלמ"ח את בתי הכפר, בעקבות החלטה של מטה ההגנה. מוריס טוען שהבתים היו רכוש יהודי שהוחכר לערבים על-ידי פיק"א, ושקצין המבצעים של הפלמ"ח, יצחק רבין, התנגד להחלטה להרסם. להחלטה התנגד גם נציג מפ"ם, שציין כי התושבים "עשו ככל יכולתם כדי לשמור על השקט בכפרם ובסביבתו". שלושים בתים נהרסו, ושישה נותרו על תילם בשל מחסור בחומרי נפץ. ההריסה היתה חלק מ"טיהור" מישור החוף מצפון לתל אביב בחודשים הראשונים של 1948.

קיבוץ שדות ים הוקם ב-1940 קילומטר אחד מדרום לאתר הכפר, על אדמות שהיו שייכות בעבר לכפר. הישוב אור עקיבא נוסד מצפון-מזרח לכפר ב-1951, וכיום הוא מצוי בחלקו על אדמות הכפר. המקום הפך לאתר תיירות ארכיאולוגי. רוב בתי הכפר הוחרבו, ומבין המעט שנותרו, הרוב משמשים כיום כמסעדות. והמסגד של הכפר היה לבר.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 182-184

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,114 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 48)).

על-פי אנדי יחזקאל גם הישוב הישראלי קיסריה הוקם על אדמות-הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).

על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך גן לאומי עתיקות קיסריה (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א'). 

זוכרות ברשת