אלקָבּוּ
נפה:  אלקֻדְס (ירושלים)
אוכלוסיה 1948:  300
תאריך כיבוש:  22/10/1948
מבצע צבא:  ההר
יחידה כובשת:  חטיבת הראל
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  מבוא ביתר
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  פארק בגין

הכפר ניצב בראש הר בגובה 775 מטרים, שהשתפל בתלילות צפונה, מזרחה ומערבה. ירושלים שכנה 12 ק"מ מצפון-מזרח. מקורו של שם הכפר בשם האתר בתקופה הרומית, קוֹבִּי. הכפר נזכר לראשונה בכתובים בסוף המאה ה-19 וב-1931 התגוררו בו 192 תושבים ב-31 בתים שרובם בנויים אבן. ב-1944-45 נמנו בכפר, שצורתו כמלבן, 260 תושבים, מוסלמים כולם, ושטחו עמד על 3,806 דונם. בככר הראשית של הכפר היו מספר חנויות קטנות, ואתר מקודש לזכר שיח' אחמד אל עומרי ניצב מדרום-מזרח לאתר הכפר. גידולי הכפר הושקו במי גשמים ומי מספר מעיינות שהיו מצויים סביב הכפר, כולל עין-תוּז ועין אל-בַּיְדָה. התושבים גידלו דגנים ועצי פרי, בעיקר זיתים וגפנים. סביב הכפר היו שרידים של כנסייה צלבית ותעלה עתיקה.

לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות' הגדוד הששי של חטיבת הראל נכנס לכפר ב-21 באוקטובר 1948, מעט אחרי תחילת מבצע ההר; לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס היה זה ב-22-23 בחודש. ההתקפה נועדה לכבוש שרשרת כפרים בחלק הדרומי של פרוזדור ירושלים. מוריס טוען שהכוחות לא התכוונו להותיר קהילות אזרחיות במקומן ושתושבי אל-קאבו גורשו או ברחו בכיוון בית-לחם והרי חברון. נראה שהכפר החליף ידיים לפני תום המלחמה, משום שהיה זה אחד מארבעת הכפרים באזור ירושלים שהועבר לידי ישראל כתוצאה מהסכם שביתת הנשק עם ירדן, שהותיר בידי ישראל את קו הרכבת בין ירושלים לחוף, על כל אורכו. לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות' נכנס הצבא הישראלי לכפר ללא קרב בשבועות שאחרי 3 באפריל 1949, יום חתימת ההסכם.

הישוב מבוא ביתר הוקם על אדמות הכפר ב-1950. באתר הכפר יש שפע חורבות ושרידי בתים וגדלים בו עצי זית, שקד ואורן. ניתן להבחין בשבעה קברים בבית הקברות של הכפר בצד הדרום-מזרחי של האתר. מסגד הכפר עודו עומד, נטוש ומוזנח, ובחצרו יש בריכה מלאכותית עם מדרגות, ומאחוריו שלוש בארות. אתר שיח' אל עומרי עומד ליד רשת עתיקה של תעלות השקייה. גרם מדרגות אבן מוביל למטה לכניסה המקושתת למעיין העתיק עין אל-קאבו. רוב האדמה מסביב כוסתה חורשה שניטעה בידי ישראל.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 307-308

מידע ממקורות נוספים:

על-פי PalestineRemembered.com נלחמו בצד הכפר האחווה המוסלמית המצרית, הצבא הירדני, כמה אנשי מיליציה פלסטינים מקומיים ומתנדבים של צבא השיחרור הערבי (http://www.palestineremembered.com/Jerusalem/al-Qabu/index.html)
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 302 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 54).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך פארק בגין של קק"ל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

זוכרות ברשת