קַדִּיתָא
נפה:  סַ'פַד (צפת)
אוכלוסיה 1948:  280
תאריך כיבוש:  29/10/1948
מבצע צבא:  חירם
יחידה כובשת:  חטיבה 7 & עודד & כרמלי & גולני
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין

הכפר שכן במורד גבעה, 4.5 ק"מ מצפון-מערב לצפת. יתכן ששם הכפר הוא שיבוש של המילה הארמית קדישא, שמשמעה קדוש. ב-1596 גרו בכפר 149 תושבים, ובשלהי המאה ה-19 מסר נוסע שעבר בכפר שחיים בו כ-200 תושבים בעשרה בתי אבן ובוץ; יש להניח שאחד או שניים מהבתים הללו היו למעשה מכלול של חדרי מגורים סביב חצר סגורה, כפי שנהגו לגור אז קרובי-משפחה. ב-1931 נמנו בכפר 170 תושבים שהתגוררו ב-32 בתי אבן צמודים זה לזה. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-240, מוסלמים כולם, ואדמות הכפר השתרעו אז על 2,441 דונם. תושבי הכפר התפרנסו מגידול בעלי-חיים ומחקלאות, בעיקר גידול דגנים ופירות כגון ענבים, תאנים ורימונים.

לפי המודיעין הצבאי הישראלי, מייד לאחר כיבוש צפת ב-9-10 במאי 1948 פונו מספר כפרים בגליל המזרחי, ובהם הכפר קדיתא, שהתרוקן מתושביו עד ה-11 במאי. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס אינו מבהיר אם כוחות ההגנה תקפו את הכפר ישירות, מתי נכנסו אליו ואם הרסו אותו. קדיתא הוא אחד מהכפרים המערביים ביותר שנכבשו במהלך מבצע יפתח, שאחת ממטרותיו היתה להפוך את הגליל המזרחי ל"נקי מערבים". בראש המבצע עמד מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, והוא הובל בידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח. כמה מהתושבים פונו, כך נראה, זמן מה לאחר כיבוש הכפר. מוריס מדווח שכמה פליטים מקדיתא הועברו לכפר עַכּבּרה שמדרום לצפת. הם חיו שם בתנאים מחפירים, שהוסיפו לשרור במקום במשך שנים.

על אדמות הכפר לא הוקמו ישובים ישראלים. [המושבים] ספסופה ודלתון נבנו בקרבת מקום, על אדמות של כפרים אחרים. כל מה שנותר מקדיתא הם מספר קברים ועיי-חורבות מהבתים ההרוסים. אתר הכפר מכוסה בקוצים ועשבים, כמו גם מספר עצי-זית ותאנה נטושים. הישובים הסמוכים נטעו חורשות ועצי-פרי באדמה שמסביב.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 485-486

מידע ממקורות נוספים:

לפי מוריס, המודיעין הישראלי ייחס את בריחת תושבי הכפר להשפעת כיבוש צפת (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 172). מוריס מוסיף שהכפר קדיתא נכבש במהלך מבצע חירם, שהחל ב-29 באוקטובר 1949 ונמשך 60 שעות, במהלכן כבשו יחידות מתוך ארבע חטיבות של צה"ל (כרמלי, גולני, עודד וחטיבה שבע) את ה"כיס" הערבי בגליל העליון (שם, 290).

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 278 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 58)).

לפי אנדי יחזקאל נכבש הכפר ב-29 באוקטובר 1948 כשהוא ריק, ונערך ממנו גירוש ב-1949. על אדמות-הכפר הוקם הישוב הבלתי חוקי קדיתא (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm). 

זוכרות ברשת