עַרַבּ אלפֻקַרַא
נפה:  חיפא
אוכלוסיה 1948:  360
תאריך כיבוש:  01/04/1948
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  נווה חיים (חדרה), אזור תעשיה חדרה

הכפר שכן במישור החוף, מדרום לואדי אל-מַפְגַ'ר [נחל חדרה] ומצפון-מערב לעיירה היהודית חדרה, שנוסדה ב-1890. חיפה שכנה 42 ק"מ מצפון. היה זה אזור-ביצות מוכה מלריה, ותנאים אלה הגבילו את צמיחת האוכלוסייה במקום עד אמצע שנות ה-1920. ההתרחבות ההדרגתית של חדרה צמצמה באופן דרסטי את השטח שעמד לרשות עַרַבּ אל-פֻקַרַא, עד שלא נותרה להם אלא רצועת אדמה צרה בין העיר לבין הנחל. תושבי הכפר היו צאצאי פלג של השבט הבדווי אל-בַּלַאוִנַה, שמקום מחייתו העיקרי סמוך לבאר-שבע. ב-1945 מנו תושבי-הכפר 310 תושבים ואדמות-הכפר השתרעו על 2,714 דונם, שכמעט כולם נרכשו בידי יהודים.

מידע לגבי נסיבות כיבוש הכפר והתרוקנותו מתושביו אינו בנמצא. אתר-הכפר נמצא כיום בחלק הצפון-מערבי של חדרה, ובו שכונת נווה-חיים. במקום אין כל סימן לכפר, ועצי אקליפטוס גדלים במקום בו שכן.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 144

מידע ממקורות נוספים:

ההיסטוריון הישראלי בני מוריס כותב כי בעקבות החלטה של מטה-ההגנה בדבר פינוי כל הערבים מהאזור שבין תל-אביב לזכרון-יעקב, הוצאו צווי גירוש נגד ריכוזי הבדווים באזור חדרה, כולל עַרַבּ אל-פֻקַרַא. הצווים הוצאו ובוצעו ב-10 באפריל 1948 (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 165-166).

לפי אנדי יחזקאל, גם אזור התעשייה של חדרה שוכן על אדמות-הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 360 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 48)). 

זוכרות ברשת