פִרעִם
נפה:  סַ'פַד (צפת)
אוכלוסיה 1948:  860
תאריך כיבוש:  01/05/1948
מבצע צבא:  יפתח
יחידה כובשת:   הגדוד הראשון בפלמ"ח
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  חלק מחצור הגלילית

הכפר שכן ארבעה ק"מ מצפון-מזרח לצפת, על המורדות הדרום-מזרחיים של הר כנען, מהם השקיף על עמק הירדן שבין הכינרת לאגם החולה. הכפר נודע בשמו הנוכחי בתקופת הצלבנים, וב-1596 עמדה אוכלוסייתו על 446 נפש. נוסעים שביקרו בכפר בסוף המאה ה-19 מסרו שחיו בו כ-200 תושבים בבתי-אבן. ב-1931 התגוררו בכפר 527 תושבים ב-109 בתים, וב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-740, כולם מוסלמים. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 2,191 דונם, מהם 163 אשר נרכשו בידי יהודים. מועצת-כפר ובה נציגי המשפחות הגרות בו עסקה בענייני הקהילה. בכפר היו בית-ספר יסודי לבנים ושני בתי-בד. כלכלתו התבססה בעיקר על חקלאות; עצי פרי גדלו מכל צדי הכפר והיוו את גידולו העיקרי, וכמו כן גידלו התושבים דגנים. מעיינות ובארות סיפקו להם מים לחקלאות ולשימוש ביתי. אתר ארכיאולוגי ליד פִרעִם הכיל הריסות של בניינים וקברים חצובים בסלע.

במסגרת מבצע יפתח, שנועד "לטהר" את הגליל המזרחי מתושביו הערבים, הופגזו פִרעִם והכפרים מֻעְ'ר אל-ח'יט וקבּאעה בליל ה-2 במאי 1948, "על מנת שבסופו של דבר יברחו משם הערבים", כדברי דו"ח צבאי ישראלי [אצל בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 169]. ככל הנראה נותרו בכפר חלק מתושביו, מכיוון שדו"ח מודיעין צבאי מיוני 1948 מצביע על כך שהכפר פונה ב-26 במאי, כתוצאה ממתקפה ישירה [או חשש מהקלעות לקרבות באזור; שם, 172]. ההיסטוריון הפלסטיני עארף אל-עארף מוסיף שנפילת פִרעִם גרמה לדעיכת המורל בעיר צפת. מבצע יפתח, שנועד לכבוש את הגליל העליון המזרחי הובל בידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח ובראשו עמד מפקד הפלמ"ח יגאל אלון.

על אדמות-הכפר לא הוקמו ישובים ישראלים. היישוב חצור הגלילית הוקם ב-1953 כקילומטר מדרום-מזרח לכפר, אך לא על אדמותיו. גלי-אבנים מבתי-הכפר ההרוסים פזורים באתר-הכפר, בו נותרו מספר טרסות. עצי-זית ושיחי-צבר גדלים על האתר ועל האדמות שסביבו. חלקים קטנים מהאדמות מיוערים, אך רובן משמשות למרעה.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 450-451

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 858 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 56)).

אנדי יחזקאל מוסר שכיום שוכן חלק מחצור הגלילית על אדמות-הכפר (לחץ\י כאן).

על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך יער ביריה של קק"ל (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א'). 

זוכרות ברשת