עין חוֹדֿ
נפה:  חיפא
אוכלוסיה 1948:  750
תאריך כיבוש:  01/07/1948
מבצע צבא:  שוטר
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  עין הוד
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  ניר עציון

הכפר שכן למרגלות גבעה במרכז המורדות המערביים של הכרמל, 14.5 ק"מ מדרום לחיפה, וצפה למישור-החוף ולים התיכון. תושבי הכפר האמינו שהוא נוסד בידי אבו אל-הַיגַ'א', מפקד בצבא סֿלאח אל-דין שמת אחרי קרב חיטין ב-1187. ב-1596 וכן בסוף המאה ה-19 חיו בכפר כ-50 תושבים. ב-1931 התגוררו בו 459 תושבים ב-81 בתים, ובשנת 1944-45 חיו בו 650 תושבים מוסלמים. אדמות-הכפר השתרעו באותה עת על 12,605 דונם. לכפר היתה צורה מלבנית ובמרכזו עמדו מסגד ובתי-אבן צפופים; בשולי הכפר נבנו בתים במרווחים גדולים יותר זה מזה. כשהכפר התרחב, נוצרו בו שתי שכונות, מזרחית ומערבית. היו בכפר בית-קפה ודיוואן ששימש כמקום מפגש, בית-ספר יסודי לבנים שנוסד ב-1888 ומספר מעיינות בתוך הכפר ובסביבתו. תושבי הכפר התקיימו מגידול בעלי-חיים ומחקלאות שהתבססה על דגנים וזיתים, שחלקם עובדו בבתי-בד ידניים. עצי אקליפטוס ואורן ניטעו על אדמת הכפר, ועצי-חרוב כיסו שטח גדול ממנה. הכפר נודע באזור בחרוביו בעלי הטעם והניחוח הייחודיים, ששימשו להכנת דיבשה. התושבים מכרו את תוצרתם, כולל חיטה, חרובים ושומשום, בחיפה ועכו. הם מכרו גם סיד ואבני בנייה שנחצבו בשלוש מחצבות.

לפי העיתון הפלסטיני 'פִלַסטין' תקף כוח של 150 יהודים את עין חודֿ ואת הכפר השכן עין ע'זאל בערב ה-11 באפריל 1948. ההתקפה נהדפה, וכך גם זו שבאה אחריה בחודש הבא. תושבי הכפר נותרו בכפרם אחרי כיבוש חיפה בסוף אפריל. כוחות ישראלים פשטו על הכפר ב-20 במאי 1948 אחרי שנטען שצלפים ערבים עצרו את התנועה בכביש תל-אביב -- חיפה. תושבי הכפר כנראה נשארו בו אחרי ההתקפה. עין חודֿ הוא ככל הנראה אחד מהכפרים מדרום לחיפה שנכבשו במבצע שנערך בעשרת הימים שבין שתי ההפוגות של המלחמה. אם כך, הוא נפל לידי כוחות ישראלים ב-15 ביולי 1948 במבצע שיחודו בהשתתפות כוחות ימיים, שסייעו לכוחות התוקפים הקרקעיים באמצעות ירי והפגזות על הכפרים, לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות'. יתכן שהתושבים סבלו מגורל דומה לזה של תושבי אל-טירה הסמוך, שגורשו דרומה או נשלחו למחנות שבויי מלחמה, לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס.

[מושב] ניר עציון הוקם ב-1949 על אדמות-הכפר. ב-1954 הוקם הישוב עין הוד על אתר-הכפר עצמו. הכפר לא נהרס, אלא הפך לכפר אמנים ואתר תיירות. מסגד הכפר הפך למסעדה ובר. האדמות שסביב הכפר מעובדות והחורשות הסמוכות משמשות כפארקים. תושבי הכפר המעטים שלא עזבו את הארץ כפליטים נשארו בסמוך ובנו כפר חדש שנקרא אף הוא עין חודֿ, אשר לא הוכר באופן חוקי בידי ישראל ולכן לא זכה לשירותים כמו מים, חשמל וכבישים. בסוף שנות ה-1970 הקימה ישראל גדר סביב הכפר החדש במטרה למנוע את התפשטותו; ב-1986 איימה להרוס שלושה מבתיו. 130 תושבי עין חודֿ בנו מסגד חדש.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 149-151

מידע ממקורות נוספים:

על-פי PalestineRemembered.com נמנו לוחמי הכפר על מיליצייה מקומית, מתנדבים של צבא השיחרור הערבי, ותמיכה מסויימת מהצבא העיראקי בטולכרם (http://www.palestineremembered.com/Haifa/Ayn-Hawd/index.html).
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 754 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46)).
ב-1949 נעשה ניסיון כושל ליישב את הכפר במהגרים יהודים; מאוחר יותר, יועד הכפר להריסה. ב-1953 פעל האמן הישראלי מרסל ינקו נגד הרס הכפר ולמען הקמת כפר אמנים בו, וכך נולד עין הוד. הכפר החדש עין חודֿ שהקימו הפליטים הוכר על-ידי מדינת ישראל רק ב-1992, ורק בסוף יולי 2007 הוא חובר לחשמל. נכון ל-2008, טרם התקבלה עבורו תכנית תכנון.
 

זוכרות ברשת