אלעֻבַּיְדִיָּה
נפה:  טַבַּרִיָּה (טבריה)
אוכלוסיה 1948:  1010
תאריך כיבוש:  01/05/1948
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  שמורת ירדן דרומי

הכפר ניצב על גבעה קטנה ומעוגלת בגדה המערבית של נהר הירדן, 2.5 מדרום לכינרת וקילומטר מדרום לנקודה בה נשפך ואדי אל-פַגָ'אס [נחל יבנאל] לירדן. הכפר נבנה כנראה על חורבות העיר הכנענית בית שַמָש, וטבריה שכנה 11 ק"מ מצפון לו. אל-עֻבַּידיה נזכר לראשונה בכתובים באמצע המאה ה-19, ובסוף אותה מאה חיו בו כ-200 תושבים מוסלמים. בתקופה העותמנית נוסד בכפר בית-ספר יסודי. ב-1931 נמנו בכפר 625 תושבים שהתגוררו ב-137 בתים, רובם עשויים מקירות בוץ וגגות קנים. ב-1944-45 עלה מספר תושבי-הכפר ל-870, מוסלמים כולם, ושטחו עמד על 5,137 דונם, מהם 1,139 שנרכשו בידי יהודים. כלכלת-הכפר התבססה על חקלאות, כשדגנים וירקות תופסים את רוב השטח המעובד. עצי תמר גדלו בו אף הם. היתה בכפר טחנת קמח מופעלת במים שהובאו בתעלה.

לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, עזבו תושבי-הכפר לאזור נצרת ב-3 במארס 1948, משום שחשו בידוד וחששו מתקיפות מצד היהודים. מספר פשיטות של ההגנה על כפרים באזור ארעו במהלך מארס, כולל תקיפה בתחילת החודש נגד אל-מנארה, ששכן רק כמה ק"מ מאל-עֻבַּידיה. מוריס מוסיף שבתחילת מאי נפגשו מתיישבים יהודים מדרום הכינרת עם נציג הקק"ל, מסרו לו שאל-עֻבַּידיה התרוקן מתושביו והציעו להקים יישובים חדשים בקרבת מקום.

על אדמות-הכפר לא נבנו ישובים ישראלים, אך כמה ישובים נבנו ממזרח לאתר-הכפר. הקרוב ביותר, [קיבוץ] בית-זרע, הוקם ב-1926 במרחק של כקילומטר. שרידי הקירות של התעלה שסיפקה מים לטחנת-הקמח מהווים כיום את הציון העיקרי לקיומו של הכפר בעבר. כמו כן, ניתן להבחין במקום בחורבות-בתים, גלי-אבנים, בסיסי-קירות, טרסות ועצי-תמר. האדמה שמסביב מעובדת בידי ישראלים ונטועה בעיקר כותנה.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 543-544

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,009 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 62).
לפי אנדי יחזקאל, תושבי הכפר ברחו ממנו גם ב-21 באפריל (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך שמורת ירדן דרומי (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

זוכרות ברשת