עַתְלית
נפה:  חיפא
אוכלוסיה 1948:  170
תאריך כיבוש:  15/05/1948
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  עתלית, נווה ים
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  גן לאומי עתיקות עתלית

הכפר שכן על גבעה מאבן-חול שהשקיפה לעבר הים התיכון. הוא גבל באדמות חקלאיות ממזרח ובבריכות אידוי גדולות, ששימשו להפקת מלח ממי-הים, מדרום-מערב. חיפה שכנה 12.5 ק"מ מצפון. חפירות בסמוך, ממזרח לכפר, גילו אתר שהיה מיושב החל מהאלף השני לפני הספירה ועד המאה השביעית לספירה. במקור הלניסטי נקרא האתר אַדַרוּס. ב-1218 בנו הצלבנים עיירה ומבצר גדול באתר אַדַרוּס, וכינוהו קַסְטֶלוּם פֶּרֶגרִינוֹרוּם – "מבצר עולי הרגל". המקום נותר בידי הצלבנים עד 1291 עם נסיגתם מאזור החוף של פלסטין. ב-1296 התיישבו צאצאי שבט עֻוַיְרַאת בעתלית ובסביבתו. ב-1596 היתה במקום חווה. במהלך המאה ה-19 מסר נוסע שביקר במקום שהכפר נבנה בתוך הריסות המבצר הצלבני. בסוף המאה נכתב שבכפר הקטן חיו כ-200 אנשים בבתים מלבני בוץ וקש. בשנות ה-1920 היה הכפר הפלסטיני חבר באגודה שיתופית אזורית שהוקדשה לשיפור חיי האיכרים, וכללה כ-25 כפרים. ב-1903 הקימו יהודים ישוב סמוך באותו שם; ב-1938 חיו בעתלית הערבית 508 תושבים, וביהודית 224. עד 1945 צנח מספר הערבים ל-150, כולל 90 מוסלמים ו-60 נוצרים. אדמות הכפר השתרעו על 9,083 דונם, שלמעלה ממחציתן נרכשו בידי יהודים וכמעט כל היתר היו אדמות-מדינה. תושבי הכפר גידלו דגנים וטיפחו בוסתנים ב-15 הדונם שנותרו להם. היתה בכפר תחנת-רכבת.

'ספר תולדות ההגנה' מתייחס לעתלית כאל בסיס של פעילות הארגון ומקור לגיוס לוחמים, שחיו בישוב היהודי הסמוך. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס לא מונה את עתלית כאחד מהכפרים שנכבשו והתרוקנו ב-1948; לא ברור מתי נכבש הכפר ובאיזה אופן.

עתלית (1903) ו[קיבוץ] נווה-ים (1939) שוכנים כיום שניהם על אדמות-הכפר. לבתים הערבים לא נותר זכר. תחנת הרכבת ששימשה את תושבי הכפר עדיין פועלת. בית-סוהר סמוך שימש את ישראל עד 1989 להחזקת עצירים לבנונים ופלסטינים.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 146-147

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 174 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46)).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך גן לאומי עתיקות עתלית. מבצר עתלית כיום בתוך שטח צבאי סגור, והכניסה אליו אסורה (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

זוכרות ברשת