עַוְלָם
נפה:  טַבַּרִיָּה (טבריה)
אוכלוסיה 1948:  840
תאריך כיבוש:  12/05/1948
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין

הכפר שכן על מורדות ואדי עַוְלָם [נחל אוּלָם], שמסתעף מואדי אל-בירה [נחל תבור], 15 ק"מ מדרום לטבריה. המקום מזוהה עם העיר הרומית אוּלַמָה, אותה כינו מאוחר יותר הצלבנים Heulem. ב-1596 מנתה אוכלוסיית הכפר 83 נפש, ובסוף המאה ה-19 חיו בו 120 תושבים. ב-1931 התגוררו בכפר 555 תושבים ב-139 בתים צפופים שנבנו מאבן ומלבני בוץ וקש. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-720, מוסלמים כולם, ואדמותיו השתרעו על 18,546 דונם, מהם 7,725 אשר נרכשו בידי יהודים. אוכלוסיית הכפר כללה את בני השבט הבדואי ערבּ אל-מֻוַּיְלִחאת. בכפר היה מסגד ובית-ספר יסודי שנוסד בתקופה העותמנית אך נסגר בתקופת-המנדט. תושבי-הכפר שאבו מים לשימוש ביתי משישה מעיינות. הם התפרנסו מחקלאות (דגנים, ופירות וירקות) וגידול בקר. בכפר נעשה שימוש חוזר בחומרי-בנייה קדומים ונמצאו בו שברי-מבנים ישנים.

המודיעין הצבאי הישראלי טען שתושבי הכפר נצטוו לעזוב על-ידי הוועד הערבי העליון ב-6 לאפריל 1948 בשל חששו שהתושבים יתמכו בציונים. נראה שהדבר לא קרה, שכן 'ספר תולדות ההגנה' שקבע שיחידות של חטיבת גולני נכנסו לעַוְלָם ב-12 למאי ושתושבי הכפר נמלטו מפחד היהודים. באותה התקפה כבשה ההגנה שלושה כפרים נוספים - סירין, חַדַתָ'א ומַעְדָ'ר. לא ברור מהדיווחים מה עלה בגורל התושבים.

על אדמות-הכפר לא נבנו ישובים ישראלים. ב-1946 נוסד [מושב] כפר קיש 4.5 ק"מ ממערב לכפר על אדמות השייכות לכפר מַעְדָ'ר. מבתי עַוְלָם  לא נותר דבר, מלבד-גלי אבנים. אחד המעיינות ששימשו את תושבי הכפר נותר ללא שינוי. המקום הפך לשדה-מרעה לפרות ושיחי-צבר גדלים בו. האדמות הסמוכות מעובדות על-ידי תושבי כפר קיש.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 514


מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 835 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 62)).
 

זוכרות ברשת