אלעאבִּסִיָה (צפד)
נפה:  סַ'פַד (צפת)
אוכלוסיה 1948:  1420
תאריך כיבוש:  01/05/1948
מבצע צבא:  יפתח
יחידה כובשת:  הגדוד הראשון בפלמ"ח
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  כפר סאלד
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין

הכפר שכן באזור מישורי בחלק הצפון-מזרחי של עמק החולה, בסמוך לגבול הסורי, 28.5 ק"מ מצפון-מזרח לצפת. בסוף המאה ה-19 חיו בכפר כ-70 תושבים בבתי-לבנים צפופים מבוץ וקש. התושבים השקו את שדותיהם בעיקר במי נהר הבניאס, ושאבו מי שתייה ממעיינות שזרמו לנהר. בתקופת המנדט התרחב הכפר והבנייה בו נעשתה פחות צפופה. ב-1931 נמנו בו 609 תושבים שהתגוררו ב-123 בתים, וב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-1,200, מרביתם מוסלמים. אדמות הכפר השתרעו אז על 15,429 דונם, אשר 1,257 מתוכם נמכרו ליהודים. כלכלת הכפר התבססה על חקלאות, בעיקר גידול פירות וירקות על גדת הנהר, וכן גידול דגנים.

לפי המודיעין הצבאי הישראלי ברחו תושבי הכפר ב-25 במאי 1948, כתוצאה מקמפיין של לוחמה פסיכולוגית שניהלה ההגנה כחלק ממבצע יפתח. עם זאת, יתכן שהכפר ספג גם תקיפה צבאית ישירה, לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס. אחת המטרות המוצהרות של מבצע יפתח היתה להפוך את מזרח-הגליל ואת אצבע-הגליל לריקים מכל תושביהם הפלסטינים. המבצע הובל בידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח ובראשו עמד מפקד הפלמ"ח יגאל אלון. כבר ב-18 במאי כתבו חברי קיבוץ שדה נחמיה (חוליות) הסמוך לראש המרכז החקלאי, וביקשו "בלשון רפה", לדברי מוריס, לקבל 1,700 דונם מאדמות אל-עאבִּסיה [מוריס, 1991, 236].

עוד לפני 1948 הוקמו שלושה ישובים ישראלים [קיבוצים] קרוב מאוד לכפר. כפר-סולד (1942) נבנה ממזרח לכפר, על אדמות שהיו שייכות לכפר בעבר. עמיר (1939) ושדה נחמיה (1940) נבנו סמוך יותר לכפר, על אדמת הכפר אל-דַוָארָה. מהכפר לא נותר זכר, ואתר הכפר מכוסה בעשבים, שיחים ומספר עצים. האדמות שסביב האתר מעובדות בידי כפר-סולד.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 429-430

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,415 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 56)). 

זוכרות ברשת