אלעַ'זַּאוִּיָּה
נפה:  ביסאן (בית-שאן)
אוכלוסיה 1948:  1180
תאריך כיבוש:  01/05/1948
יחידה כובשת:  גולני
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  מעוז חיים, נווה איתן
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין

הכפר התפרש על שטח רחב בעמק בית-שאן, ממערב לנהר הירדן, שני ק"מ מצפון-מזרח לבית-שאן. תושביו נמנו על השבט הבדווי אל-עַ'זַּאוִּיָּה, אשר עם השבטים אל-בָּשַתִיוַה ואל-סוּקוּר הרכיבו את רוב אוכלוסיית העמק. הם התיישבו במקום בשבל זמינות המים והאדמה הפורייה. ב-1944-45 נמנו בכפר 1,020 תושבים מוסלמים שהתגוררו בבתי קבע ובאוהלים והתפרנסו מגידול בעלי חיים וחקלאות, בעיקר דגנים, וגם בננות, הדרים וירקות. שטח הכפר עמד באותה עת על 18,408 דונם, ש-7,625 מהם נרכשו בידי יהודים. הכפר נודע באזור גם במוצרי החלב והצמר שלו. התושבים רעו את עדריהם בעמק הירדן בחורף, ובגבעות בקיץ. במספר תלים באזור נמצאו עדויות להתיישבות קדומה.

הכפר עבר לשליטה ישראלית ב-20 במאי 1948, שבוע אחרי שחטיבת גולני כבשה את העיירה הסמוכה ביסאן. לפי הדיווח של 'ספר תולדות ההגנה' על כיבוש ביסאן הגדוד הרביעי של חטיבת גולני "טיהר את כל עמק בית-שאן מבדווים".

על אדמות הכפר לא הוקמו ישובים ישראלים אחרי כיבושו. [הקיבוצים] מעוז-חיים (1937) ונווה איתן (1938) נבנו על אדמות שהיו שייכות לכפר בעבר. באתר לא נותרה כל עדות לקיום הכפר: האזור כולו יושר ומעובד בידי חקלאים ישראלים.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 48-49

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,183 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 38).

זוכרות ברשת