עַ'בָּאטִיָּה
נפה:  סַ'פַד (צפת)
אוכלוסיה 1948:  70
תאריך כיבוש:  30/10/1948
מבצע צבא:  חירם
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  בית ספר שדה מירון
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  שמורת הר מירון

הכפר הקטן שכן על גבעה סלעית בגובה 875 מטרים מעל פני הים, בין שתי פסגות ההרים הגבוהים ביותר בפלסטין, הר אל-ג'רמק [הר מירון] והר עַדָאתִ'ר [אדיר]. כשני ק"מ ממערב לו שכן הכפר הדרוזי חורפיש וצפת היתה במרחק של 12 ק"מ לכיוון דרום-מזרח. שלושה ואדיות עברו ליד הכפר [בהם נחל מורן ונחל חירם], סיפקו לו מים בתקופת הגשמים והיוו חלק מאדמתו הראויה לעיבוד בעונה היבשה. מספר מעיינות היוו מקור מים נוסף. ב-1944-45 התגוררו בכפר 60 תושבים מוסלמים שהתקיימו מגידול דגנים ומטעים וכן מגידול בעלי חיים. אדמות הכפר השתרעו אז על 2,933 דונם.

עַ'בּאטִיה נכבש ב-30 באוקטובר 1948, במהלך השלב השני של מבצע חירם, כאשר כוחות מהחזית המזרחית והמערבית נפגשו בתנועת מלקחיים בכפר סעסע הסמוך. למחרת ציטט ה'ניו יורק טיימס' דובר של הצבא הישראלי שאמר שכמה מאות חיילים מצבא השחרור הערבי באזור נהרגו, ומאות אחרים נלקחו בשבי.

על אדמות הכפר לא נבנו ישובים ישראלים. אתר הכפר נטוש ומכוסה עשב, מספר עצי תאנה, אבנים והריסות של בתי-אבן. קירותיו של בית הרוס אחד עדיין עומדים. האדמות מסביב משמשות ישראלים כשטחי מרעה ויער, וחורשות מכסים את הר עַדָאתִ'ר הסמוך.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 451

מידע ממקורות נוספים:

על-פי PalestineRemembered.com, לחמו בכפר מתנדבים של צבא השחרור הערבי וכמה אנשי מיליצייה מקומיים (http://www.palestineremembered.com/Safad/Ghabbatiyya/index.html).

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 70 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 58)).

לפי אנדי יחזקאל שוכן כיום בית-ספר שדה הר-מירון על אדמות-הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).

על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך שמורת הר מירון (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א'). 

זוכרות ברשת