אלעִמַארָה
נפה:  בִּאְר אלסַּבְּע (באר שבע)
אוכלוסיה 1948:  50
תאריך כיבוש:  03/05/1948
יחידה כובשת:  חטיבת יפתח
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אורים

הכפר הקטן שכן בלב מישור מדברי רחב, כ-27 ק"מ מערבית לבאר שבע. תושבי הכפר התפרנסו מחקלאות עונתית בואדיות הסמוכים לכפר ומגידול צאן. הם השתמשו במימי הזרימה העונתית שבואדי שלאלה [נחל הבשור] שעבר ממערב לכפר ובנביעת עין שלאלה [עין בשור] הסמוכה. על אדמות אל-עִמַארָה נבנתה בתקופת המנדט הבריטי תחנת משטרה, כקילומטר אחד מדרום לאתר הכפר.

ההתנגשות הראשונה בין כוחות ציוניים לבין תושבי הכפר ארעה ככל הנראה כבר בדצמבר 1947, על-פי דיווח של ה'ניו יורק טיימס'. בזמן ההפוגה השניה של המלחמה, בין סוף ספטמבר לתחילת אוקטובר 1948 כבשו חיילי הגדוד השלישי של חטיבת יפתח את האזור, גירשו את התושבים, החרימו את צאנם ופוצצו את הבארות. יתכן גם שהכפר נפל לידיים ישראליות מוקדם יותר, שכן על פי 'ספר תולדות ההגנה' תפסו כוחות פלמ"ח את תחנת המשטרה הבריטית שמדרום לכפר מיד עם פינוי הכוחות הבריטיים משם, קצת לפני 15 במאי 1948. כך או אחרת, עד סוף 1948 הכפר היה בידי ישראל, ובתחילת ינואר 1949 החזיקה חטיבת גולני בסיס בכפר ובסביבותיו.

[קיבוץ] אורים, שהוקם בשנת 1946 בסמוך לאל-עִמַארָה, הועבר במהלך המלחמה ב-1948 למקום בו שכנה קודם לכן תחנת המשטרה הבריטית. כיום מכסים בתיו את אתר הכפר.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, p. 72-73
 

זוכרות ברשת