סֿמֵיל (ע׳זה)
נפה:  ע'זה
אוכלוסיה 1948:  1100
תאריך כיבוש:  01/07/1948
יחידה כובשת:  גבעתי
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  קדמה
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  נחלה, מרכז ורדון, סגולה, מנוחה

הכפר שכן על במישור החוף, על גבעה חולית מוקפת ואדיות, 36 ק"מ מצפון-מזרח לעזה. ההשערה היא שהכפר נוסד על-ידי ההוספטלרים ב-1168 במהלך מסעי הצלב, במטרה להגן על מצודה שהם בנו קודם לכן בבֵּית גִ'בְּרין. תושבי הכפר האמינו שכפרם נקרא על שם סמואל, אחד הצלבנים שייסדו את הכפר. הכפר נקרא גם ברכאת אל-ח'ליל (בְּרַכַת אברהם), מפני שהסולטן הממלוכי ברקוּק (נפטר ב-1399) השתמש בכספי המסים מהכפר לבניית מסגד אברהם בחברון. ב-1596 חיו בסֿמֵיל 363 תושבים. כשאדוארד רובינסון עבר דרך הכפר באמצע המאה ה-19, הוא תיארו ככפר גדול למדי ובו באר ציבורית גדולה, וציין שבמקום קיים קטע של חומה עתיקה, שככל הנראה הייתה חלק ממבצר. בתקופת המנדט נשען סמיל על הכפר אל-פַאלוּגָ'ה, שישה ק"מ מדרום מזרח, לשירותי מסחר, רפואה ומנהל. ב-1931 נמנו בו 692 תושבים, שהתגוררו ב-178 בתים שנבנו מלבני בוץ וקש. בית הספר של הכפר נפתח ב-1936 ובמחצית שנות ה-40 היו רשומים בו 88 תלמידים. היה בסמיל מסגד, שנבנה על שרידי כנסיה צלבנית. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-950 מוסלים, ואדמותיו השתרעו על 19,304 דונם, מתוכם נמכרו 2,260 ליהודים. תושבי הכפר שאבו מים מבאר שכונתה אל-ח'ליל, והתפרנסו בעיקר מחקלאות וגידול כבשים; הגידולים העיקריים היו דגנים, ענבים ותאנים.

הכפר נכבש באחת מההתקפות של חטיבת גבעתי בתקופה עשרת הימים שבין שתי ההפוגות, כנראה בשלבים המוקדמים של המבצע, בין ה-9 ל-14 ביולי. במהלך התקפה זו הצליחו הכוחות הישראליים לכבוש חלק נכבד מהשטח שמדרום לכביש ירושלים-רמלה, תוך עקירת של כ-20,000 תושבים. למרות שהצבא הישראלי טען מאוחר יותר שהתושבים נמלטו עם התקרבות הכוחות הישראליים, בספר 'תולדות מלחמת הקוממיות' מוזכרים כמה מבצעי "טיהור" באזור. סֿמֵיל הוא אחד הכפרים המוזכרים בהקשר זה; תושביו גורשו ככל הנראה מזרחה, לחברון.

על אדמות שהיו שייכות קודם לכפר נוסדו [קיבוץ] קדמה ב-1946 ו[המושבים] סגולה, מנוחה ונחלה ב-1953. [הישוב הקהילתי] ורדון נוסד ב-1968 על אדמות הכפר. באתר הכפר ניתן עדיין לראות שרידי חומה, אשר יתכן והקיפה את הכפר בעבר. רוב האתר מכוסה בחוביזה ועשבים אחרים, ומצויים בו גם עצים ושיחי צבר. במקום מצוי צריף שמאכלס בני משפחה ערבית, שעובדים כנראה באחד הישובים הישראליים. אדמות הכפר מעובדות בידי חקלאים ישראלים.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 137-138

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,102 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46).

לפי אנציקלופדיה מפה, מעט צפון למושב נחלה מצוים שרידי הכפר סמיל (אנציקלופדיה מפה, 2000, 5: 134). קיבוץ קדמה ניטש ב-1962 בשל משבר כלכלי, וב-1979 נוסד על מקומו כפר נוער בשם קדמה (6: 209). 

זוכרות ברשת