סֿטַאף
נפה:  אלקֻדְס (ירושלים)
אוכלוסיה 1948:  630
תאריך כיבוש:  14/07/1948
מבצע צבא:  דני
יחידה כובשת:  הראל (פלמ״ח)
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  יער סטף, גן לאומי הר חרת - סטף

הכפר שכן עשרה ק"מ ממערב לירושלים, על המורדות המערביים של הר [איתן], והשקיף לעבר ואדי א-סֿראר [נחל שורק]. הכפר נזכר לראשונה בכתובים בסוף המאה ה-19, וב-1931 התגוררו בו 381 תושבים ב-101 בתים שנבנו בארבעה רובעים. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-540, כולם מוסלמים, ואדמותיו השתרעו על 3,775 דונם. היו בכפר מספר חנויות. תושבי הכפר צרכו מים משני מעיינות המצויים בשטח הכפר, התפרנסו מחקלאות ונהגו למכור את תוצרתם החקלאית - פירות, ירקות, דגנים, זיתים - בשווקי ירושלים. עצי בר ועשבי בר גדלו במורדות ושימשו כמספוא לחיות מרעה.

במהלך מבצע דני כבשו כוחות ישראלים קבוצת כפרים במבואות המערביים של ירושלים. סֿטאף היה אחד מהם ולפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס הכפר הותקף ב-13-14 ביולי 1948 בידי חטיבת הראל.

על אדמות הכפר לא הוקמו ישובים ישראלים. כיום עדיין עומדים באתר הכפר קירות רבים שנותרו מהבתים המקוריים, ובחלקם השתמרו פתחים מקושתים. משפחה יהודית התיישבה בצד המערבי של אתר הכפר וגידרה חלק מאתר. מספר טרסות סביב הכפר מכוסות בעצי שקד, זית ותאנה, כמו גם בשיחי צבר. מסביב לאתר הכפר, אשר הפך לאתר תיירות ישראלי, נטעה קק"ל חורשה.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 316-317

מידע ממקורות נוספים:

לפי מוריס, במארס 1948 נתקלו הלוחמים הערבים הלא סדירים ב"קבלת פנים צוננת ביותר" בכפר, ולא הורשו להשאר בו (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 62).
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 626 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 54).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך גן לאומי הר-חרת סטף וביער סטף של קק"ל. חלקות המושקות במי מעיינות הכפר מוחכרות על ידי קק"ל לישראלים לצורך גידולים חקלאיים לצרכים ביתיים (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

זוכרות ברשת