סֻחמַאתַא
נפה:  עַכָּא (עכּו)
אוכלוסיה 1948:  1310
תאריך כיבוש:  30/10/1948
מבצע צבא:  חירם
יחידה כובשת:  גולני & עודד
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  חוסן, צוריאל
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  שמורת בריכות צוריאל

הכפר שכן בראש שתי גבעות בגובה 600 מטרים מעל פני הים, 25 ק"מ מצפון-מזרח לעכו. אוכלוסיית הכפר היתה נוצרית לפחות עד הפלישה הפרסית לפלסטין במאה השביעית. הצלבנים כינו את המקום סַמוּאֶת' ובנו בו מצודה. בחפירות שנערכו בגבעה סמוכה נמצאה כנסייה ביזנטית, שבכיתוב שברצפת הפסיפס שלה מופיע התאריך 555 לספירה. בסוף המאה ה-19 מנה הכפר כ-400 תושבים, וב-1931 התגוררו בו 796 תושבים ב-175 בתי-אבן. ב-1944-45 חיו בכפר 1,130 מוסלמים ו-70 תושבים נוצרים [במקור נמסר גם שסך התושבים 1,130], ואדמות הכפר השתרעו על 17,056 דונם. למעלה מ-70% מהאדמות הללו שכנו על קרקע סלעית, היו מכוסות בעצי אלון ואגס ולא היה ניתן לעבדן. בשאר האדמה זרעו התושבים חיטה, שעורה, תירס, ירקות וטבק שנודע באיכותו. בכפר היה בית-ספר יסודי שנוסד ב-1886 ובית-ספר חקלאי שנוסד בימי המנדט הבריטי. כמו כן היו בכפר כנסייה ומסגד. מקורות מי-השתייה של אנשי סֻחמַאתַא היו חמישה מעיינות ובארות בהן נאגרו מי-גשם. שתי בריכות לאגירת מים שימשו להשקיה. יחידות של הגדוד הראשון של חטיבת גולני התקדמו בסוף אוקטובר 1948 בחזית הדרומית של מבצע חירם ונפגשו בצומת סֻחמַאתַא עם חטיבת עודד, שנעה דרומה. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, באותו מקום הצליחו ב-30 באוקטובר יחידות של צבא השיחרור הערבי לחמוק מהישראלים. לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות' הכפר גילה התנגדות מסויימת, אך נכבש אחרי שכותר בידי יחידה רגלית. גורל התושבים לא נזכר, אך כפרים סמוכים "נענשו" על גילוי התנגדות בגירוש אנשיהם ללבנון. במהלך שלושת ימי מבצע חירם נכבש כל הגליל העליון, ותושביו גורשו או שנמלטו. ב-1949 הוקם על סֻחמַאתַא [מושב] צוריאל, שנבנה ברובו מצפון-מזרח לאתר הכפר. [מושב] חוסן הוקם באותה שנה על אדמות-הכפר. כיום מכוסה אתר-הכפר בעיי-חורבות ובקירות שבורים מבתי-האבן שקרסו, שפזורים בין עצי-הזית שגדלים במקום. בנקודה גבוהה במזרח-האתר ניצבות עדיין מצודה וחומה שכנראה נבנו בידי הצלבנים. האדמה מסביב לאתר מיוערת בחלקה ובחלקה משמשת למרעה.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 29-30

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,311 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 32)). על-פי נגה קדמן, באתר הכפר מצוייה כיום שמורת טבע בריכות צוריאל, אשר כוללת את הבריכות אשר שימשו את תושבי הכפר להשקייה (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').

זוכרות ברשת