אלסַאפִרִיָּה
נפה:  יאפא
אוכלוסיה 1948:  3560
תאריך כיבוש:  20/05/1948
מבצע צבא:  ביעור חמץ
יחידה כובשת:  אלכסנדרוני
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  תוחלת
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  כפר חבד, צפריה, גני ראשון (ראשון לציון), נוה הדרים (ראשון לציון)

הכפר שכן באזור מישורי, 11 ק"מ מדרום-מזרח ליפו, על אתר שנודע בתקופה הביזנטית כ-Sapharea ונקרא סַפִירְיַה בפי הצלבנים. ב-1596 חיו בכפר 292 תושבים; ב-1931 התגוררו בו 2,040 תושבים ב-489 בתים צפופים מלבני בוץ וקש, וב-1944-45 עלה מספרם ל-3,070, מוסלמים כולם. אדמות-הכפר השתרעו באותה עת על 12,842 דונם, מהם 1,722 אשר נרכשו בידי יהודים. בית ספר לבנים נוסד בכפר ב-1920 ולו שטח-אדמה ששימש ללימוד החקלאות. באמצע שנות ה-1940 למדו בו 348 תלמידים; באותה עת נפתח בית ספר נוסף לבנות. הכפר היה יצרן העגבניות הגדול בנפת יפו, ותושביו גידלו גם הדרים על שטח אדמה נרחב. כמו כן, גידלו בננות ודגנים.

'יונייטד פרס' דיווח שכוחות ישראלים כבשו את הכפר ב-20 במאי 1948, בעת בה בוצעו תקיפות אצ"ל נגד העיר רמלה שמדרום. ההיסטוריון הפלסטיני עארף אל-עארף מוסר, לעומת זאת, שהכפר נכבש חודש קודם לכן, במועד התקפתם וכיבושם של הכפרים הסמוכים בית דג'ן ויאזור בידי חטיבת אלכסנדרוני במהלך מבצע חמץ כהכנה לכיתור יפו וכיבושה. ב-13 בספטמבר ביקש בן-גוריון אישור מהממשלה להרוס את אל-סַאפִרִיָּה ו-13 כפרים סמוכים; האישור ניתן.

ב-1949 הוקמו על אדמות הכפר מושב צפריה וכפר חב"ד [שבראשיתו נקרא שפריר]. ב-1950 הוקם עליהן [מושב] אחיעזר וב-1951 [מושב] תוחלת [שנבלע בהמשך על-ידי כפר חב"ד]. בהמשך, נבנו גם פרברים של ראשון לציון על-אדמות הכפר. שני מבני בטון גדולים בהם שכנו בתי-הספר עדיין עומדים, ועברו שיפוץ. מספר בתים, חלקם מלבני בוץ וקש וחלקם מבטון, נותרו אף הם, נטושים או מאוכלסים בידי משפחות יהודיות. שיחי-צבר ומגוון עצים גדלים לאורכה של דרך כפר ישנה, ובאתר פזורים עצי ברוש ושקמה. חלק מהאדמות הסמוכות מכוסות בבנייה, וחלקן מעובדות בידי ישראלים.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 253-254

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 3,561 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 52)).
על-פי נגה קדמן, כפר חב"ד נבנה על אתר הכפר עצמו (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').


 

זוכרות ברשת