מַעְדָ'ר
נפה:  טַבַּרִיָּה (טבריה)
אוכלוסיה 1948:  560
תאריך כיבוש:  12/05/1948
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  כפר קיש
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין

הכפר שכן על רמה בגליל התחתון המזרחי, ששה ק"מ מצפון-מזרח להר תבור (ג'בּל אל-טוּר) ו-12.5 ק"מ מדרום-מערב לטבריה. מספר פלגים ממעיינות-הכפר זרמו לואדי אל-בירה [נחל תבור], שנשפך לירדן. המקום נודע בשם כַּפָרְמַטֶר בתקופת הצלבנים, שבנו בו מבצר בשם קַסֶל דֶה-צֶ'רְיוֹ. הכפר מַעְדָ'ר נבנה על שרידי הכפר הצלבני והעותמני, ונמצאו בו שרידים מתקופות אלה, כולל כנסייה הרוסה, אתר-קבורה ושברי מבנים ישנים. ב-1596 מנתה אוכלוסיית הכפר 94 נפש, ובסוף המאה ה-19 חיו בו כ-250 תושבים. ב-1931 התגוררו בכפר 359 תושבים ב-91 בתים צפופים שנבנו מאבן, מלט ולבני בוץ וקש. בבנייה נעשה שימוש חוזר בחומרי-בניה קדומים שנמצאו במקום. ב-1944-45 חיו בכפר 480 תושבים, מוסלמים כולם, ואדמותיו השתרעו על 11,666 דונם, שקרוב למחציתם נרכשו בידי יהודים. בכפר היה מסגד ובית-ספר יסודי שנוסד בתקופה העותמנית אך נסגר בתקופת-המנדט. תושבי-הכפר שאבו מים לשימוש ביתי משני מעיינות, ממערב וממזרח לכפר, ומבארות. הם התפרנסו מחקלאות (דגנים, ירקות ופירות) וגידול בקר.

ההיסטוריון הישראלי בני מוריס כותב שהכפר, כמו גם הכפרים השכנים סירין, עַוְלָם וחדת'א, צווה להתפנות ב-6 באפריל 1948 על-ידי הועד הערבי העליון. נראה שהדבר לא קרה, שכן 'ספר תולדות ההגנה' קבע שיחידות של חטיבת גולני נכנסו לאותם כפרים ב-12 למאי במהלך מבצע להשתלטות על עמק בית-שאן [מבצע גדעון], ותושבי הכפרים נמלטו מפחד היהודים. לא ברור מהדיווחים מה עלה בגורל התושבים ובתיהם.

ב-1946 נוסד [מושב] כפר קיש על אדמות-הכפר, 4.5 ק"מ מדרום לכפר. [המושבים] שרונה (1938) ושדמות דבורה (1939) נוסדו מצפון וממערב לכפר, בהתאמה, אך לא על אדמותיו. אתר-הכפר מגודר ומשמש כאזור-מרעה ישראלי. מקבץ גדול של שיחי-צבר גדלים בלב עיי-החורבות של הבתים, ובאר שהותקנה בה משאבה מצויה במרכז-האתר. כ-20 מטרים ממערב לבאר ישנו אבוס-שתייה לבעלי-חיים. אקליפטוסים, דקלי-דום ועצי-אזדרכת גדלים באתר.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 529

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 557 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 62).
 

זוכרות ברשת