מַנְסֿוּרַת אלחֵ'יט (מַנְסֿוּרַת אלחוּלַה)
נפה:  סַ'פַד (צפת)
אוכלוסיה 1948:  230
תאריך כיבוש:  18/01/1948
יחידה כובשת:  ההגנה
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  הבונים (היום כפר הנשיא)
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  שמורת פארק הירדן


הכפר הקטן שכן בדרום בקעת החולה, כקילומטר ממערב לנהר הירדן ו-11.5 ק"מ ממזרח לצפת. האזור שבדרום-מערב אגם החולה נקרא "ארדֿ אל-ח'יט", ומכאן נובע חלקו השני של שם הכפר. החלק הראשון של השם מתייחס לשיח' מַנְסֿוּר, אשר קבור במקום על-פי המסורת. הגיאוגרף הערבי אל-דִמָשְקי (נפטר ב-1327) כתב ששטחי אל-ח'יט דומים לאדמת עיראק בשל האורז, הציפורים, המים החמים והיבול החקלאי שבהם. ב-1931 חיו בכפר 267 תושבים מוסלמים ב-61 בתים. ב-1944-45 ירד מספר תושבי הכפר ל-200 ואדמותיו השתרעו על 6,735 דונם. ייצור חקלאי וגידול בעלי-חיים היה מקור המחיה העיקרי של הכפר.

כבר ב-18 בינואר 1948, זמן ניכר לפני תחילת הקרבות, פונה הכפר באופן זמני. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מציין הדבר נעשה בעת פעולת תגמול של ההגנה. התקפה נוספת כנגד הכפר ארעה ב-6-7 לפברואר וכללה, ולפי ה'ניו יורק טיימס', ירי מנשק אוטומטי, פיצוץ בית ופציעת תושב אחד. הסכם שביתת הנשק שנחתם ביולי 1949 בין ישראל לסוריה הותיר את הכפר באזור המפורז שבין שתי המדינות, והגן עליו מפני גירוש. במהלך השנים שלאחר מכן השתמשה ישראל בשיטות שונות על-מנת לגרום לפינוי התושבים, ובסופו של דבר הצליחה עד 1956 לגרום לפינוי הכפר ולמעבר תושביו לסוריה.

על אדמות הכפר לא נבנו ישובים ישראלים. [קיבוץ] כפר הנשיא, שנוסד ב-1948, שוכן בסמוך לאתר הכפר ממערב, על אדמות של הכפר טוּבא, שעדיין קיים. ממַנְסֿוּרַת אל-חֵ'יט לא נותר זכר. אתר הכפר מיוער בחלקו ובחלק אחר שלו צומחים עשבים שוטים. האדמות שסביבו מעובדות על ידי כפר הנשיא.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 474-475
 

מידע ממקורות נוספים:


לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 232 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 58)).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך שמורת פארק הירדן (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').

 

זוכרות ברשת