אלמִרּ (מחמודיה)
נפה:  יאפא
אוכלוסיה 1948:  200
יחידה כובשת:  ארגון (אצ״ל) & יחידות בהגנה
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  כפר הבפטיסטים
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  גן לאומי ירקון

הכפר הקטן שכן על הגדה הדרומית של נהר אל-עוג'א [הירקון], 16.5 ק"מ מצפון-מזרח ליפו. הכפר נוסד בתחילת המאה ה-19, בתקופת שלטונו של הסולטן העות'מני מחמוד השני, שעל שמו נקרא הכפר. ב-1931 התגוררו בכפר 101 תושבים ב-25 בתים וב-1944-45 עלה מספרם ל-170, מרביתם מוסלמים. אדמות-הכפר השתרעו באותה עת על 5,607 דונם, מהם 789 אשר נרכשו בידי יהודים. רוב התושבים עבדו בחקלאות וגידלו בעיקר הדרים, זיתים ודגנים. אחדים התפרנסו מעבודה בענף התחבורה.

דו"חות מודיעין צבאי ישראלי קובעים שהתושבים עזבו את הכפר ב-3 בפברואר 1948 מתוך "פחד כללי"; בשל מיקומו של הכפר מצפון-מזרח לפתח-תקווה ובלב אזור התיישבות יהודי, נתפס הכפר כיעד צפוי להתקפה בתחילת המלחמה. בסוף 1947 ותחילת 1948 הותקפו כפרים ערבים בין תל-אביב וחדרה בידי ההגנה והאצ"ל. עם זאת, ה'ניו יורק טיימס' מצטט גורם בצבא הבריטי שגרס שכוחות יהודים תקפו את הכפר ב-13 במאי.

על אדמות הכפר לא נוסדו יישובים ישראלים. [מושב] נווה ירק נוסד ב-1951 כשני ק"מ מצפון-מזרח לאתר-הכפר, על אדמת הכפר ג'לג'וליה, שעודנו קיים. כל מה שנותר מן הכפר הם כמה בתים גדולים, נטושים, מוקפים צמחייה גבוהה וקוצנית, וכמה דרכים ובארות שאינן בשימוש, ביניהן באר הרוסה מצופה אבן שבתוכה סולם. מסילת-רכבת חוצה את אתר-הכפר ומספר דקלים פזורים בו. בפאתי-האתר ניתן לראות שרידים של גשר טורקי, ובאדמה שמסביב נטעו חקלאים ישראלים מטעי-פרי.
---------

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 250

מידע ממקורות נוספים:
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 197 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 52).

לפי אנדי יחזקאל היה מוצא תושבי הכפר מצרי וסודאני. בכפר פעלה באמצעות מי-הירקון טחנת-קמח גדולה, שכללה 13 זוגות ריחיים. הטחנה פעלה במקום עוד מהתקופה הרומית וככל הנראה הפסיקה לפעול בסוף המאה ה-19. כיום כלול שטח-הכפר בתוך גן לאומי ירקון, בו מצויים שרידי הטחנה שסביבה הותקנו מדשאות ופינות ישיבה לפיקניקים.
 
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך גן לאומי ירקון (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

זוכרות ברשת