ח'רבּת אללַוְּז
נפה:  אלקֻדְס (ירושלים)
אוכלוסיה 1948:  520
תאריך כיבוש:  14/07/1948
מבצע צבא:  דני
יחידה כובשת:  הראל (פלמ״ח)
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  גן לאומי הרי יהודה, יער סטף

הכפר ניצב בצד המערבי של פסגת הר [איתן] בגובה 750 מטרים, 11 ק"מ ממערב לירושלים. ואדי אל-סֿראר זרם ליד השדות הדרומיים של הכפר, שנבנה על אתר ארכיאולוגי שהכיל בין היתר קברים, חורבות בניינים ואבן-ריחיים. הכפר נזכר לראשונה בכתובים בסוף המאה ה-19, וב-1931 התגוררו בו 315 תושבים ב-67 בתים, רובם בנויים מאבן-גיר. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-450, כולם מוסלמים, ואדמותיו השתרעו על 4,502 דונם. מסגד ניצב בכפר, שצורתו כקשת, וכן אתר מקודש לזכר איש דת מקומי, שיח' סלמה. באדמותיהם גידלו התושבים כרמים, עצי זית ושקד, ירקות ודגנים והישקו אותם במי גשם או במי מעיינות. צמחיית בר גדלה במורדות ההר ושימשה את התושבים למרעה.

ביולי 1948, במהלך מבצע דני, הוטל על חטיבת הראל לכבוש מספר כפרים על-מנת להרחיב את פרוזדור ירושלים שבשליטת ישראל. ח'רבּת אל-לַוְּז נכבש ב-13-14 ביולי עם עוד כפרים סמוכים. החטיבה הוסיפה להחזיק באזור לפחות עד חתימת הסכם שביתת הנשק עם עבר-הירדן באפריל 1949, לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס. פליטים רבים נשארו באזור או ניסו לחזור אליו בתקופה זו, אך גורשו בכוח. מוריס דיווח שבנובמבר 1948 מחלקה מחטיבת הראל נתקלה בעשרות פליטים ליד הכפר, שנעו מערבה [במקור כתב מוריס "תריסר"; בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 330]. לפי רישומי הצבא, היחידה הורתה להם לצאת משטח ישראל והחרימה את עדריהם.

על אדמות-הכפר לא הוקמו ישובים ישראלים. עשבים וקוצים גדלים בין עיי החורבות והטרסות ברחבי האתר, כמו גם עצי שקד, תאנה וחרוב. חורש עבות של עצי ברוש ואורן ניטע סביב האתר. מדרום לאתר הכפר, בחורשה, יש באר שמוקפת בכמה עצי שקד ותאנה. החורשה מוקדשת לזכר משה דיין.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 299-300

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 522 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 54).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך גן לאומי הרי יהודה ויער סטף של קק"ל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

זוכרות ברשת