כַּפִר עִנאן
נפה:  עַכָּא (עכּו)
אוכלוסיה 1948:  420
תאריך כיבוש:  01/10/1948
מבצע צבא:  חירם
יחידה כובשת:  גולני
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  כפר חנניה

הכפר שכן 33 ק"מ ממזרח לעכו, במקום בו השתפלו הרי אל-זַבּוּל דרומה והתחברו למישור א-ראמה. הכפר נבנה על שרידי היישוב העברי הקדום כפר חנניה (עליו נבנה בהמשך ישוב רומי), ושמו הוא כפי הנראה שיבוש של השם העברי. ב-1596 חיו בכפר 259 תושבים, ובסוף המאה ה-19 גרו בו 150-200 תושבים מוסלמים בבתי אבן צפופים, שביניהן עברו סמטאות צרות. ב-1931 התגוררו בכפר 246 תושבים ב-47 בתי אבן, וב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-360. אדמות הכפר עמדו אז על 5,827 דונם. גידולי הכפר העיקריים היו דגנים וזיתים, שהושקו במי גשמים. מעיינות ובארות סיפקו מי שתייה לכפר. במקום היה אתר ארכיאולוגי ובו בסיסי עמודים, מערות, בריכה ואתרי קבורה.

הכפר נכבש קרוב לוודאי ב-30 לאוקטובר 1948 ביחידה של חטיבת גולני שפלשה אליו בדרכה צפונה במהלך מבצע חירם. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, תושבי הכפר לא גורשו ורבים מהם נשארו בבתיהם בשבועות הבאים. במהלך דצמבר 1948 וינואר 1949 הופעל לחץ לפנות את תושבי הכפר, כמו גם את תושבי אל-פראדֿיה הסמוכה ותושבי סֿפוריה שליד נצרת. העילה שנתן לכך השר לענייני מיעוטים, בכור שטרית, היא שמספר גדול של כפריים גולים נוהגים להסתנן לכפרים אלה. בפברואר 1949 פונה הכפר על ידי הצבא הישראלי, כאשר כמחצית מתושביו פוזרו בכפרים אחרים בישראל בעוד שהמחצית השנייה הוגלתה לאזור המשולש, שבשליטת ירדן. הממשל הצבאי טען שגירוש התושבים היה נחוץ לקיום "הביטחון, החוק והסדר" [בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 322]. מדיניות ישראל בגליל הייתה להגלות כפרים שלמים וכאשר זה לא התאפשר, לאכלס כפרים בתושבים מיישובים אחרים כך שבני הכפר לא יוכלו לחזור.

הישוב כפר חנניה הוקם ב-1989 על אדמות כַּפִר עִנאן, מדרום לאתר-הכפר. [קיבוץ] פרוד (1949) ו[מושב] חזון (1969) הוקמו בסמוך לאתר-הכפר, אך לא על אדמותיו. כיום מכוסה אתר-הכפר בערימות אבנים הפזורות סביב סבך של שיחי צבר ועצי תאנה. שרידי בית עם כיפה נותרו במדרון שצופה לכפר. מקדש קטן לזכר השיח' אבו חַגַ'ר אַזְרַק נמצא על גבעה שניצבת ממזרח לכפר. האדמה מסביב לכפר מיוערת, וגדלים בה גם מטעים של עצי פרי השייכים לפּרוֹד.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 20-21

מידע ממקורות נוספים:

מוריס כותב שבעת הדיונים על פינוי הכפר בסוף 1948, נותרו 261 תושבים בכפרים אל-פראדֿיה וכַּפִר עִנאן (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 322).

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 418 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 32)).

לפי אנציקלופדיה מפה אתר הכפר נקרא כיום חורבת חנניה, כשמו של האתר הקדום ששכן במקום (אנציקלופדיה מפה, 2000, 4: 143). 

זוכרות ברשת