כַּוְפַחָ'ה
נפה:  ע'זה
אוכלוסיה 1948:  580
תאריך כיבוש:  27/05/1948
יחידה כובשת:  חטיבת הנגב
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  ניר עקיבא

הכפר שכן באזור חולי בצפון הנגב, 19 ק"מ ממזרח לעיר עזה. הכפר נוסד בסוף המאה ה-19 בידי תושבי עזה, אשר הגיעו למקום לצורך עיבוד אדמותיו. ב-1931 התגוררו בכפר 317 תושבים ב-56 בתים, וב-1944-5 עלה מספר התושבים ל-500, כולם מוסלמים. במרכז הכפר עמד מסגד שנבנה בתקופת שלטונו של הסולטן העות'מני עבד אל-חמיד השני (1876 – 1909). בתי הכפר היו סמוכים לגדה הדרומית של ואדי אבו שוּנר, פלג של ואדי חַוְדַג' [יתכן שמדובר בנחל הוֹגָה]. היו בכפר בית ספר יסודי וכמה חנויות קטנות. מים לצרכים ביתיים סופקו משתי בארות בתחום הכפר, ולצרכי חקלאות השתמשו התושבים במי גשמים ובהשקייה מבארות, בורות ומאגרים. ב-1944-45 השתרעו אדמות הכפר על 8,569 דונם. תושבי הכפר נטעו מצפון לכפר עצי פרי, כמו אפרסקים, זיתים, שקדים, ענבים ותאנים, ובשאר צידי הכפר גידלו דגנים. בכפר נמצאו שרידים מחרבת אל- כַּוְפַחָ'ה ובהם שרידי בורות, עמודי שיש, כותרת קורינטית, פסיפסים וחרסים.

יחידות של חטיבת הנגב פשטו על הכפר בליל ה-27-28 במאי 1948, לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס. התושבים גורשו מהכפר, למרות שהם "ביקשו בעבר כמה וכמה פעמים להכנע, בהודיעם שהם מוכנים לקבל עליהם שלטון יהודי, ולהישאר לשבת בכפרם, אך בקשתם לא נענתה" בידי רשויות ישראל, בטענה שבקשות כאלה הינן "בלתי כנות" או "בלתי אמינות" [מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 178].

מושב ניר עקיבא הוקם ב-1953 על אדמות הכפר, מדרום-מערב לאתר הכפר. מהכפר שרד רק המסגד - מבנה אבן עם כניסות וחלונות מקושתים - אשר משמש כאסם וכאורוות סוסים. האתר, אשר מכיל עיי חורבות, שיחי צבר וצמחי מדבר, מגודר ומשמש למרעה. פרדס גדל ממערב לו, וחקלאים ישראלים מגדלים דגנים באדמות הסמוכות.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 119-120

מידע ממקורות נוספים:

לפי מוריס, ב-16 באוגוסט 1948 ערכה חטיבת הנגב "מבצע טיהור גדול" באזור כופחה – אל-מוחרקה: "תושבי הכפרים וריכוזיהם בסביבה פוזרו וגורשו. מספר בתים פוצצו" (מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 287).
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 580 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46).
לפי אנציקלופדיה מפה, בין חורבות הכפר נראים שרידים מהתקופה הרומית ועד התקופה העות'מנית, ובהם שרידי מבנים, קברים ובורות מים (אנציקלופדיה מפה, 2000, 4: 114).
 

זוכרות ברשת