כַּוְכַּבָּא
נפה:  ע'זה
אוכלוסיה 1948:  790
תאריך כיבוש:  13/05/1948
מבצע צבא:  ברק
יחידה כובשת:  ההגנה
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  כוכב מיכאל

הכפר שכן על קרקע אדומה-חומה בדרום מישור החוף, 25 ק"מ מצפון-מזרח לעיר עזה. המקום נודע בפי הצלבנים בשם קוֹקֶבֶּל. ב-1596 חיו בכפר 88 תושבים. הכפר המודרני כַּוְכַּבָּא נבנה סביב אמצע המאה ה-19 באתר של ח'ירבה שנשאה את אותו שם. ב-1931 התגוררו בכפר 522 תושבים ב-121 בתים, שנבנו מבטון ומלבני בוץ וקש. ב-1944-5 עלה מספר התושבים ל-680, כולם מוסלמים, ואדמותיו השתרעו על 8,542 דונם. הכפר חלק בית ספר יסודי עם הכפרים בית טימא וחליקאת. במרכז הכפר ניצבו חנויות, ובחלק המזרחי של אדמותיו היו מעיין ובאר בעומק 70 מטרים. תושבי הכפר עסקו בחקלאות בעל, וגידלו דגנים וירקות. לקרא סוף תקופת המנדט הם החלו לגדל גם פירות, כמו תאנים וענבים, על רוב אדמותיהם. בכפר מצוי אתר ארכיאולוגי עם בריכה, בורות, יסודות בניינים, עמודים וכמה כותרות.

העיתון הפלסטיני 'פילסטין' דיווח על התנגשות שארעה ב-11 בינואר בכביש שמחוץ לכפר, כששיירת משוריינת יהודית הותקפה בידי לוחמים ערבים. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס כותב כי תושבי הכפר נמלטו מערבה לעזה ב-13 למאי 1948, כתוצאה מהרס הכפר הסמוך בֻּרֵיר במהלך מבצע ברק. נראה כי כמה תושבים נשארו בכַּוְכַּבָּא גם לאחר מכן, משום שב'תולדות מלחמת הקוממיות' נטען שהתושבים עזבו באוקטובר 1948 במהלך מבצע יואב. לפי דיווח מצרי נכבש הכפר לראשונה בידי ישראל ב-14 ביוני, תוך הפרה של ההפוגה במלחמה, ותושביו גורשו. הכפר נכבש מחדש ב-8 ביולי בידי גדוד מצרי עם סיוע סעודי, ממש עם סיום ההפוגה הראשונה. ככל הנראה הכפר נותר בידיים ערביות לכל אורך ההפוגה השנייה. ה'ניו יורק טיימס' מדווח כי ב-20 באוקטובר הודיע הצבא הישראלי על כיבוש כַּוְכַּבָּא, כמו גם הכפרים בית טימא וחליקאת. ניתן לשער שהתושבים נעקרו מכפרם בשלבים.

מושב כוכב מיכאל הוקם ב-1950 על אדמות הכפר, מדרום-מזרח לאתר הכפר, בו גדלים פרא עצי שקמה וצמחים אחרים. דרך ישנה, קירות קורסים ועיי חורבות ניראים בבירור באזור מיוער של האתר. האדמה הסמוכה מעובדת בידי חקלאים ישראלים.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 122

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 789 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46).
 

זוכרות ברשת