אליאג'וּר
נפה:  חיפא
אוכלוסיה 1948:  710
תאריך כיבוש:  01/04/1948
יחידה כובשת:  ההגנה
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  יגור
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  גן לאומי הר הכרמל

כפר פלסטיני שעמד עד 1948 במורדות הר הכרמל, כשמונה ק"מ מדרום- מזרח לחיפה, ושני ק"מ מבלד אלשיח'. השטח הבנוי של הכפר השתרע על 18 דונם, והיו בו 291 בתים בשנת 1931. הממשל העות'מאני מכר את אדמות הכפר לסוחרים לבנונים ב-1872, הם סרסק וסלים אלח'ורי, שמכרו בתורם קרוב ל- 500 דונם מהן לארגונים ציוניים, אשר הקימו עליהן את קיבוץ יגור בשנת 1922. תושבי הכפר, שמקור פרנסתם היה עיבוד האדמות של שני הסוחרים תמורת אחוזים מהיבול, תבעו אחרי מכירת האדמות ליהודים, וקיבלו זכויות בעלות על האדמות של הכפר והאדמות הסמוכות. 

ב-1931 חיו ביאג'ור 580 תושבים, ובאמצע שנות ה-1940 חיו בכפר 560 מוסלמים ו-50 נוצרים, אשר גידלו דגנים ומטעים. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 2,720 דונם, מהן 486 עברו לבעלות יהודית, לפי וליד ח'אלדי נותרו 344 דונם בבעלות תושבי הכפר, והשאר נחשב לאדמת משאע [ אדמה ציבורית ללא בעלות פרטית].

בשנות הארבעים, רכשו כמה תושבים מהכפר בשותפות גנראטור לשאיבת מי תהום והקימו מערכת השקיה מסודרת אשר סיפקה מים לכלל הכפר. לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 708 תושבים ב-1948
בכפר היה מסגד אחד ולא היה מבנה בית ספר. התנהלה בכפר מערכת לימוד בסיסי על ידי שיח' שלימד קרוא וכתוב, חשבון וקוראן. מקום נמצאו שברי זכוכית, יסודות בניינים וקברים עם סרקופגים, אשר מצביעים על ההיסטוריה הארוכה של המקום.

כיבוש הכפר

יאג'ור נמנה על הכפרים בסביבות חיפה שנכבשו לאחר נפילת העיר ב-22 באפריל 1948. אחרי שההגנה תקפה את הכפר השכן בַּלַד אלשֵיח', החליטו תושבי יאג'ור לא להמתין להתקפה דומה; לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס עזבו התושבים את הכפר ב- 24 או 25 באפריל 1948. ה'ניו יורק טיימס' דיווח שיאג'ור שלט על מבואות חיפה ונכבש יחד עם כפרים נוספים, כדי "ליצור אזור הגנה ולחסום את חיפה להתקפות נגד".

הכפר כיום

כיום לא נותר שום זכר מבתי הכפר, וניתן לזהות את אתר הכפר באמצעות מספר עצי תאנה, זית וצמחי צבר שצומחים בו. על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתחומי גן לאומי הר הכרמל. בתי חרושת למלט תופסים חלק מהאדמות שסביב אתר הכפר ויגור משתמש בחלק אחר של אדמות הכפר לחקלאות. בית הקברות עדיין קיים בשטח, וסמוך אליו נבנה, על חלק משטח הכפר, מרכז ספורט "ספייס,  נשר – כרמל". בצד הדרך בין מרכז הכפר לקיבוץ יגור, ניתן להבחין בחדר בטון אשר שימש את הגנראטור שסיפק מים לכפר.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 202-203

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 708 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 50)).על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתחומי גן לאומי הר הכרמל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').

זוכרות ברשת