אלחַמִידִיָּה
נפה:  ביסאן (בית-שאן)
אוכלוסיה 1948:  260
תאריך כיבוש:  01/05/1948
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  ארגון דרור (ננטש)
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין

הכפר הקטן שכן חמישה ק"מ מצפון לבית-שאן, על גבעה שהשקיפה מזרחה לעמק הירדן וצפונה לואדי יוּבְּלָא [נחל יששכר]. הכפר, שהשתמש בשירותי המסחר והמנהלה של העיירה ביסאן [בית-שאן], נקרא על שם הסולטן העותמני עַבּד אל-חמיד השני (1876-1909). ב-1931 נמנו בכפר 157 תושבים שהתגוררו ב-42 בתים שנבנו מלבני בוץ וקש וממלט. סמטאות הכפר הצרות ניצבו בתבנית שתי וערב ושיוו לכפר מבנה מלבני.  ב-1944-45 חיו בכפר 220 תושבים, מוסלמים כולם, ושטחו עמד על 10,902 דונם, ש-1,386 מהם נרכשו בידי יהודים. בחלק הצפון-מזרחי של הכפר היה אתר מקודש, מקאם ח'אלד, לזכר איש דת מוסלמי מקומי. תושבי הכפר עסקו בעיקר בחקלאות וגידלו דגנים, ירקות, הדרים ובננות.

חטיבת גולני תקפה את ביסאן ו"טיהרה" את רוב עמק בית-שאן מתושביו בתקיפה שנערכה במחצית הראשונה של מאי 1948. תושבי אל-חמידיה עזבו ב-12 במאי בהשפעת עזיבת תושבי ביסאן ובשל לחץ מצד ההגנה, לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס. בספטמבר ביקשו ישובים ציונים סמוכים מהרשויות רשות להרוס את הכפר, ושלושה כפרים נוספים באזור. לא ברור אם ניתן לכך אישור.

[קיבוץ] חרמונים נוסד ב-1942 שני ק"מ מדרום לאתר-הכפר, אך לא על אדמותיו; שמו שונה לחמדיה עשור לאחר מכן. באתר-הכפר נותרו עיי-חורבות ממלט מבתי-הכפר, בית-קברות ומספר בארות. קוצים מכסים את האתר והאדמה שמסביב משמשת ישראלים לחקלאות ומרעה.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 49-50

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 225 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 38).

זוכרות ברשת