אלחַ'ירִיָּה
נפה:  יאפא
אוכלוסיה 1948:  1650
תאריך כיבוש:  28/04/1948
מבצע צבא:  ביעור חמץ
יחידה כובשת:  אלכסנדרוני
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  כפר אז"ר, קיבוץ אפע"ל, שכונת מפדה אזרחי
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  שכונות חדשות של רמת גן (שיכון הצנחנים, כפר המכביה, נוה יהושע, גן ערמונים, רמת עמידר, מרום נווה), שכונות חדשות של בני ברק (נוה אחיעזר, קרית ויזניץ, מרכז בעלי מלאכה, קרית נדבורנא, רמת אלחנן), אונ׳ בר אילן
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  פארק איילון

הכפר שכן באזור מישורי, 7.5 ק"מ ממזרח ליפו, באתר בו שכנה העיירה בָּנַי בַּרְקָה, שנכבשה בידי המלך האשורי סנחריב בתחילת המאה השמינית. בתקופה הרומית כונה המקום בֶּנֶבֶּרַק והצלבנים בנו בו מבצר שכונה בּוֹמְבְּרַק. במהלך התקופה העותמנית נודע הכפר כאִבְּן-בָּרָק וב-1596 חיו בו 154 תושבים. תושבי הכפר שינו את שמו בתקופת המנדט לאל-חַ'ירִיָּה ("הטובה, המעניקה") על- מנת להבחין בינו לבין היישוב הציוני בני-ברק שנוסד ב-1924 ששה ק"מ מצפון. ב-1931 התגוררו בכפר 886 תושבים ב-212 בתים וב-1944-45 עלה מספרם ל-1,420, מרביתם מוסלמים, מלבד 20 נוצרים. אדמות-הכפר השתרעו באותה עת על 13,672 דונם, מהם 5,842 אשר נרכשו בידי יהודים. בכפר היה בית-ספר לבנים שנוסד ב-1920 וכלל שטח ללימודי חקלאות. בית ספר לבנות הוקם ב-1945, ושנה לאחר מכן למדו בבתי-הספר 183 תלמידים ו-69 תלמידות. התושבים עבדו בעיקר בחקלאות ובגידול בעלי-חיים. הם גידלו הדרים, בננות ודגנים, שהושקו במי-בארות.

הכפר היה חשוף לפעילות צבאית עוינת במשך חודשים לפני שנכבש סופית. ב-12 בפברואר 1948 דיווח העיתון הפלסטיני 'פִלַסטין' שכוחות ציוניים נעו לתוך מטע של הכפר בעת לילה ופוצצו בית; לא הוזכרו נפגעים. אל-חַ'ירִיָּה נכבש בידי חטיבת אלכסנדרוני ב-29 באפריל 1948. הוא נמנה על הכפרים ממזרח ליפו שנכבשו בעת מבצע חמץ, שמטרתו הייתה "לטהר את האזור" ולכתר את יפו. דו"ח מודיעין של ההגנה טוען שזמן קצר לאחר עקירתם, בתחילת מאי 1948, ביקשו תושבי-הכפר לחזור לבתיהם "ולקבל עליהם את מרות השלטון היהודי" [בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 62-63].

[מושב] כפר אז"ר נוסד ב-1932 על אדמות שהיו שייכות בעבר לכפר. קומץ מבתי-הכפר ואחד מבתי-הספר עדיין עומדים על תלם, ובית אחד בן קומותיים משמש כחנות. עצי ברוש, תאנה ותפוזים גדלים באתר. חלק מן האדמה הסמוכה מעובד ועל יתרתה ניצבים בניינים.

קיבוץ אפע"ל קם בתחילת שנות הארבעים על קרקע שנרכשה מאנשי חיריה ע"י ארגון אפע"ל האמריקאי. קיבוץ אפעל התקיים עד 1953 ופורק בשל כישלון חברתי כלכלי. חלק מחברי הקיבוץ המשיכו להתגורר במקום עד פינויים בשנות השישים. אדמות הקיבוץ חולקו לשיכון עובדים, לארגון הקיבוצים ולהסתדרות. הקיבוצים השתמשו במקום לסמינר שהוא היום סמינר אפעל. ההסתדרות השתמשה במבנים שקיבלה לבית אבות של משען, ושיכון עובדים הקימה במקום את רמת אפע"ל ב 1969.

ב-1952 נוסד על אדמות-הכפר היישוב רמת-פנקס. 

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 248-249

מידע ממקורות נוספים:

ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מוסיף שהכפר נכבש ללא קרב ושתושביו נמלטו בבהלה ברגע שטורי ההגנה התקרבו או פגעו בכפר במטחי ירי (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 141). לדבריו, גם מנוסת תושבי יפו הביאה לבריחת תושבי אל-ח'יריה (שם, 384).
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,647 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 52).
לפי אנדי יחזקאל, במהלך כיבוש הכפר בידי גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני נהרגו כנראה שבעה ערבים, מהם ארבעה גברים ושלוש נשים. שני גברים הוצאו להורג באשמה כי הרגו איש ההגנה ושאר הגברים של הכפר, וכן ילדים מגיל 11 ומעלה, נלקחו כשבויים. ב-1924 הוקמה המושבה היהודית בני ברק בחלק הצפוני של אדמות הכפר. בנוסף לרשום לעיל, הוקמה על אדמות-הכפר עד 1948 שכונת מפדה אזרחי, כיום שכונת-נווה יהושע ברמת-גן. לאחר 1948 שימשו אדמות-הכפר להתרחבות רמת-גן ובני-ברק. כיום רמת-גן פרושה על כ-45% מאדמות הכפר, והיא הקימה בהן את הספארי, הפארק הלאומי, שיכון הצנחנים, כפר המכבייה, שכונת גן ערמונים, רמת-עמידר, שיכון המזרחי, מרום נווה ואוניברסיטת בר-אילן. בני-ברק חולשת כיום על כ-10% משטחי הכפר, כולל השכונות נווה-אחיעזר, קרית ויזניץ, מרכז בעלי-מלאכה, קרית נדבורנא, ורמת-אלחנן. המועצה האזורית אפעל, הכוללת את רמת-אפעל, כפר אז"ר ורמת-פנקס משתרעת כיום על כ-35% משטחי הכפר. הגרעין המרכזי של הכפר נהרס לחלוטין ומחלף-מסובים עובר ממש מעליו. בחלק הצפוני של הכפר נשארו כמה מבנים: אחד מהם לפחות משמש למגורים, ומבנים נוספים משרתים את עירית רמת-גן וגופים נוספים. ריכוז נוסף של בתים נמצא מצפון-מערב לכפר, סמוך לתחנת-הדלק שעל כביש לוד (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).
 

זוכרות ברשת