אלחַ'יְמָה
נפה:  אלרַּמְלָה
אוכלוסיה 1948:  220
תאריך כיבוש:  01/07/1948
מבצע צבא:  אנ-פאר
יחידה כובשת:  גבעתי
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין

הכפר שכן 18.5 ק"מ מדרום לרמלה. בתקופת השלטון העות'מני עבר ממערב לו קו הרכבת בין באר-שבע לרמלה, שחדל לפעול בתקופת המנדט הבריטי. בשלהי המאה ה-19 תואר אל-ח'ימה ככפר הבנוי מלבני טיט, שבאר מצויה ממזרח לו, ובמסמכי ממשלת המנדט הוא הוגדר ככפר קטן. ב-1931 נמנו בו 141 תושבים שהתגוררו ב-30 בתים, בשני מקבצים מלבניים של בתי בוץ וקש. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-190 ואדמות הכפר השתרעו על 5,150 דונם. תושבי הכפר, מוסלמים ברובם הגדול, ערכו את טקסיהם הדתיים במסגד של הכפר הסמוך אל-תינה, אליו גם שלחו את ילדיהם לבית הספר היסודי. החקלאות באל-ח'ימה היתה מבוססת בעיקר על דגנים, ומעט על נטיעות ירקות ועצי פרי. זו היתה בעיקרה חקלאות בעל, מלבד מטעי הפרי אשר הושקו ממי מספר בארות סמוכות. התושבים החזיקו גם משק חי.

חטיבת גבעתי כבשה את הכפר בסביבות ה-9-10 ביולי 1948, במהלך מבצע אנ-פר.

על אדמות הכפר לא נבנה כל ישוב ישראלי. הישוב רבדים שוכן מצפון לכפר, על אדמות הכפר ההרוס אל מוח'יזן. כל שנותר מאל-ח'ימה הם שלושה תלים משרידי בתי הכפר ממזרח, ממערב ומדרום לאתר הכפר. במרכז התל המזרחי נמצאת באר נטושה. בריכת מים מלאכותית גדולה נמצאת כ-100 מטר מצפון-מזרח לאתר הכפר. כחצי קילומטר מצפון לבאר ניצבת אנדרטה לזכר חברי קיבוץ רבדים שהתיישבו במקום ב-1948.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 388-389

מידע ממקורות נוספים:

לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, תושבי הכפר נמלטו מזרחה, לעבר הרי חברון (1991, 284-5).
על-פי אנדי יחזקאל חיו באל-ח'ימה 220 תושבים ב-1948. הכפר נכבש, לדבריו, בידי גדוד 51 של גבעתי (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).
 

זוכרות ברשת