אלחַ'אלִסֿה
נפה:  סַ'פַד (צפת)
אוכלוסיה 1948:  2130
תאריך כיבוש:  11/05/1948
מבצע צבא:  יפתח
יחידה כובשת:  הגדוד הראשון
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  קרית שמונה
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין

הכפר שכן על גבעה נמוכה בקצה הצפון-מערבי של עמק החולה, 28 ק"מ מצפון לצפת. הכפר נוסד בידי בדואים משבט אל-ע'ווארִנה, והם היוו את רוב אוכלוסייתו. ב-1596 חיו 160 תושבים בכפר, שמיקומו בסמוך ללבנון וסוריה הקנה לו חשיבות כמרכז מסחרי. נוסעים אירופיים שעברו במקום מסרו שבשלהי המאה ה-19 חיו בכפר 50 תושבים בבתי-אבן. ב-1931 חיו באל-חַ'אלִסֿה 1,369 תושבים ב-259 בתי לבנים ואבני בזלת. ב-1945 חיו בכפר 1,820 תושבים מוסלמים ו-20 נוצרים. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 11,280 דונם. לכפר היתה מועצה שניהלה את ענייניו והיה לו בית-ספר יסודי לבנים, בו למדו גם ילדים מכפרים שכנים. תושבי-הכפר שאבו מי-שתייה ממספר מעיינות והתפרנסו מחקלאות וממסחר. הם גידלו דגנים ומטעים, וקיימו שוק שבועי בו נמכרה תוצרת מכפרם ומכפרים שכנים.

ב-11 במאי 1948 סירבה ההגנה לבקשת תושבי אל-חַ'אלִסֿה לחתום עימם הסכם; אין זה מפתיע, נוכח כוונתו של מפקד מבצע יפתח שנערך בגליל המזרחי, יגאל אלון, לגרש במהלכו כמה שיותר תושבים מהאזור. המבצע הובל בידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מדווח שתושבי הכפר חשו מאויימים כתוצאה מהסירוב והחליטו לעזוב. בנוסף, הם שמעו שבירת הנפה שלהם, צפת, נכבשה באותו יום. כוחות ציוניים נכנסו לכפר ככל הנראה זמן מועט לאחר מכן. בראיונות שערך ההיסטוריון הפלסטיני נאפד' נזאל מספר שנים לאחר מכן, מסרו פליטים מהכפר שהם עזבו את בתיהם אחרי ששמעו על נפילת צפת, ומצאו מקלט בהונין, מצפון-מערב. לוחמי הכפר נשארו בו מספר ימים, עד שהופגזו קשה בידי [קיבוץ] מנרה וראו יחידה משוריינת מתקרבת לכפר, אז נסוגו דרך הגבעות להונין. בסופו של דבר, נעקרו משם תושבי הכפר ללבנון. בשבועות שלאחר מכן, החליטו כמה מהם לשוב לכפר על-מנת לעבד את אדמתם או להוציא כסף שהיה קבור בה. הם דיווחו שישראל שרפה והרסה רבים מהבתים.

ב-1950 הוקמה קריית שמונה על אתר הכפר, שניתן לזיהוי כיום באמצעות עיי החורבות שבו. בית-הספר ובניין המשרדים של ממשלת המנדט עומדים נטושים, כמו גם מסגד הכפר וצריחו. האדמה השטוחה שמסביב לאתר מעובדת על-ידי קריית שמונה, בעוד שהאזורים ההרריים של אדמות הכפר מיוערים או משמשים למרעה.   

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 462-463

מידע ממקורות נוספים:

לפי מוריס היתה בכפר מיליציה מקומית שמנתה באפריל כ-35-40 לוחמים חמושים (לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 39).
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 2,134 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 58)).
לפי אנציקלופדיה מפה שוחזר ביתו של כּמאל אל-חוסין תושב הכפר, ושוכן בו מרכז עירוני לאמנויות. במסגד הכפר, שהוקם ב-1906, שוכן מוזיאון לתולדות קרית שמונה (אנציקלופדיה מפה, 2000, 7: 32).
 

זוכרות ברשת