אלזוּק אלתַחְתאני
נפה:  סַ'פַד (צפת)
אוכלוסיה 1948:  1220
תאריך כיבוש:  01/05/1948
מבצע צבא:  יפתח
יחידה כובשת:  הגדוד הראשון בפלמ"ח
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  בסיס צבאי
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  התרחבות בית הילל, אזור תעשיה וחלק מקרית שמונה

הכפר נבנה על תל ארכיאולוגי בו נמצאו יסודות בניינים, שרידים של מתחמי-אבן וחרסים, 30 ק"מ מצפון לצפת. מצפון-מזרח לכפר נשקף הר חרמון. יתכן שמקור החלק הראשון של שם-הכפר במילה הארמית זוּק, שמשמעה "עיירה". החלק השני, שמשמעו "תחתון", הבדיל את הכפר מאל-זוק אל-פַוְקאני, "העליון", שבסמוך. בסוף המאה ה-19 התגוררו באל-זוק אל-תחאתני כמאה תושבים בבתי-אבן ובוץ; בסמוך נבע מעיין. ב-1931 התגוררו בכפר 627 תושבים, רובם הגדול מוסלמים, ב-137 בתים וב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-1,050. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 11,634 דונם, מהם 1,630 אשר נרכשו בידי יהודים. התושבים שאבו מים לשימוש ביתי מואדי סמוך והפעילו טחנות באמצעות מים מצפון לכפר. הם עבדו בעיקר בחקלאות, וגידלו הדרים ופירות אחרים, וכן דגנים.

מקורות צבאיים ישראלים טענו בדו"ח מ-1948 שתושבי הכפר עזבו את בתיהם ב-11 במאי 1948 בהשפעת כיבוש צפת יום קודם לכן. באפריל-מאי 1948 התקיים מבצע יפתח, נועד לכבוש את הגליל העליון המזרחי. בראש המבצע עמד מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, והוא הובל בידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח.

[מושב] בית-הלל נוסד כקילומטר מדרום-מזרח לכפר ב-1940. מפות סקר משנים מאוחרות יותר מראות שבית-הלל יושב על אדמות של אל-זוק אל-תחתאני. רק בית-אבן אחד נותר מהכפר, והוא משמש כיום כמשרד של מנחת-מטוסים. עשב וצמחיית-פרא מכסים את אתר הכפר. חפירות ארכיאולוגיות נערכו בתל אל-וַאוִיָּאת שבצד הדרומי של האתר, וממערב לו שוכן אזור מגודר שמכיל שיחי-צבר רבים ועצי אקליפטוס גבוהים.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 509-510

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,218 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 60)).

לפי אנדי יחזקאל, כ-40 לוחמים מקומים הגנו על הכפר. כיום שוכנים על אדמות הכפר בסיס צבאי, מנחת מטוסים, התרחבות של בית-הלל, וכן השכונות המזרחיות ואיזור התעשיה הצפוני של קרית-שמונה (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm). 

זוכרות ברשת