אלדאמוּן
נפה:  עַכָּא (עכּו)
אוכלוסיה 1948:  1520
תאריך כיבוש:  16/07/1948
מבצע צבא:  דקל
יחידה כובשת:  חטיבה 7
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  חורשה של קק"ל

הכפר שכן על פסגתה השטוחה ומורדותיה של גבעה סלעית נמוכה, בגבול המזרחי של מישור עכו, 11.5 ק"מ ממזרח לעכו. מוצאם של תושבי הכפר משבט זָידנייה, שהיגרו לאיזור מחיג'אז שבחצי האי ערב. הנוסע המוסלמי נאסר ח'סרו כתב על ביקורו באל-דאמון בשנת 1047, והזכיר ביקור במקום שמוקדש לדו אל-קיפל, קדוש הנזכר בקוראן. הצלבנים כינו את המקום דמאר. ממערב לכפר שוכן תל שמכיל יסודות של חומה, ביצורים ובאר. ב-1859 מנתה אוכלוסיית הכפר כ-800 תושבים, וב-1931 חיו בו 917 תושבים שהתגוררו ב-183 בתים, שהחל מ-1935 נבנו מבטון מזוין. ב-1944-45 עלה מספר תושבי הכפר ל-1,310, רובם מוסלמים ו-70 מהם נוצרים, ושטחו עמד על 20,357 דונם, מהם 687 שנרכשו בידי יהודים. בכפר היה בית ספר יסודי שנוסד בידי העות'מנים ב-1886, ומסגד. מי השתייה של התושבים הובאו ממעיינות, ומי ההשקייה מנחל הנעמן. דגנים – חיטה, דורה ושעורה – וזיתים היו הגידולים העיקריים, אך הכפר היה ידוע גם באבטיחיו ומלוניו. בנוסף, עסקו תושבי הכפר במלאכות כמו קליעת מחצלות וסלים, מצמחים שגדלו על גדות הנחל. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, אל-דאמון נפל ב-15-16 ליולי 1948, בשלב השני של מבצע דקל, במסגרתו כבשה חטיבה שבע מספר כפרים בגליל המערבי. עם זאת, ההיסטוריון הפלסטיני עארף אל-עארף טוען שהכפר נכבש כבר בסוף מאי 1948, לאחר נפילת עכו. מוריס מדווח שרוחם של תושבי הכפר נפלה בשל נפילת עכו ונצרת, ושחלקם ברחו במהלך ההפצצה שקדמה להתקפה על הכפר. היתר גורשו והכפר נהרס כליל לפי שני ההיסטוריונים. על אדמות הכפר לא הוקמו יישובים ישראליים. [קיבוץ] יסעור הוקם ב-1949 על אדמות הכפר אל-בִּרְוָה, שלושה ק"מ מצפון-מערב לאל-דאמון. הקיבוץ משתמש באדמות אל-דאמון לצרכים חקלאיים. אתר הכפר מכוסה קוצים, שיחי צבר, עצי זית ואורנים, וערימות אבנים ובטון פזורות סביבו. בית הקברות עדיין קיים, למרות שהמצבות שבחלק מהקברים קורסות.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 11

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,520 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 32). לפי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך חורשה של קק"ל (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').

זוכרות ברשת