דָנָּה
נפה:  ביסאן (בית-שאן)
אוכלוסיה 1948:  220
תאריך כיבוש:  01/05/1948
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  שמורת נחל תבור

הכפר הקטן שכן במורד הצפון-מזרחי של ואדי דַנָה [נחל דנה] שנשפך לואדי אל-בירה [נחל תבור], 13 ק"מ מצפון לבית-שאן. קיימת סברה שהכפר נבנה על אתר הכפר תִנְעַם מהתקופה הרומית. ב-1596 חיו בכפר 28 תושבים. ב-1931 נמנו בו 149 תושבים שהתגוררו ב-28 בתים בנויים באבן ולבני בוץ וקש. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-190, מוסלמים כולם, ושטח הכפר עמד על 6,614 דונם. היו בכפר מספר חנויות, מסגד ואתר מקודש לזכר שיח' דניאל. מעיין הכפר סיפק מים לתושבים, שעבדו בעיקר בחקלאות בעל וגידלו דגנים ומטעים. פסגות ההרים הסמוכים ומורותיהם היו מכוסים צמחייה ושימשו למרעה.

תושבי הכפר גורשו ב-28 במאי 1948, באותו יום בו האנשים שנותרו בעיירה ביסאן [בית-שאן] הסמוכה הועברו לנצרת בידי הצבא הישראלי. היתה זו חטיבת גולני שכבשה את עמק בית-שאן וביצעה את הגירושים. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, בספטמבר נמתחה ביקורת על הריסת הכפר וכפרים נוספים באזור מצד חבר קיבוץ סמוך, שטען שלדעתו תושבי הכפרים היו מוכנים לשתף פעולה עם הישוב ולהקצות חלק מאדמתם להתיישבות יהודית.

על אדמות הכפר לא נבנו ישובים ישראלים. שיחים, שיחי-צבר, קוצים ועשבים גדלים כיום סביב עיי-החורבות באתר-הכפר. צמחיית עשבים צפופה גדלה בואדי וליד המעיין. אדמות האזור מעובדות בידי חקלאים ישראלים.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 45-46

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 220 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 38).

על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך שמורת טבע נחל תבור (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').

זוכרות ברשת