דֵיר מֻחיסִן
נפה:  אלרַּמְלָה
אוכלוסיה 1948:  530
תאריך כיבוש:  06/04/1948
מבצע צבא:  נחשון
יחידה כובשת:  יחידות ההגנה
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  בקוע

הכפר שכן על גבעה שטוחה ויחסית מאורכת שהשתרעה מצפון לדרום, 12 ק"מ מדרום לרמלה. הכפר מזוהה עם המקום אותו כינו הצלבנים דירמוּסים. בסוף המאה ה-19 תואר המקום, שנודע גם בשם אום אל-שוּקף, כאתר גדול שמכוסה בשרידי בתים נטושים. ב-1931 נמנו בכפר 113 תושבים שהתגוררו ב-28 בתים. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-460, רובם מוסלמים. בכפר היו מסגד ומספר חנויות. באותה עת השתרעו אדמות הכפר על 10,008 דונם. הכפר עסק בחקלאות בעל שהתבססה על דגנים, שגדלו על אדמות המישור, ועצי פרי, שננטעו במורדות. הגידולים העיקריים היו זיתים, ענבים, תאנים ושקדים.

מבצע נחשון, שפקודות המבצע שלו קבעו שהיחס לכל הכפרים הערביים בציר חולדה-ירושלים יהיה כאל בסיסי אויב, התחיל בכיבוש דיר מחיסן והכפר השכן ח'ולדה ב-6 באפריל 1948. הכפר נהרס כליל ככל הנראה זמן קצר לאחר מכן, כמו כפרים אחרים שנכבשו במבצע. 'ספר תולדות ההגנה' מספר שדיר מחיסן נכבש "בקלות", אך לפי הצהרה של הצבא הבריטי, שצוטטה ב'ניו יורק טיימס', הקרב בכפר נמשך לתוך הלילה. ההיסטריון הישראלי בני מוריס קובע שהכובשים לא נזקקו לצווי גירוש, משום שהתושבים ברחו לפני תקיפת ההגנה או במהלכה. לאחר שלושה ימים, לפי ה'ניו יורק טיימס', הכפר פונה בידי ההגנה לבקשת הצבא הבריטי. כוחות ההגנה שבו לכפר ככל הנראה לאחר שהבריטים יצאו ממנו, מעט לפני 15 במאי.

מושב בקוע נוסד ב-1951 מצפון-מערב לאתר הכפר, על אדמותיו. צמחיית בר מכסה את האתר, שיושר בידי דחפורים. עצי שקד, תות ורימון גדלים באתר הכפר, ושורת עצי תאנה צומחת בצידו המערבי.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 377-378

מידע ממקורות נוספים:

לפי בני מוריס, בחודשים הראשונים של 1948 תקפו שוב ושוב כוחות לא סדירים ואנשי מיליציה מהכפרים הערביים שחלשו על כביש תל אביב – ירושלים, כולל דיר מחסין, את התחבורה העברית לירושלים וממנה (לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, עמ' 155).
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 534 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46).

זוכרות ברשת