דֵיר טַרִיף
נפה:  אלרַּמְלָה
אוכלוסיה 1948:  2030
תאריך כיבוש:  12/07/1948
מבצע צבא:  דני
יחידה כובשת:  כריאתי
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  שהם
אתרים נוספים שהוקמו על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  בית עריף, חלק מטירת יהודה

הכפר שכן עשרה ק"מ מצפון-מזרח לרמלה וכשלושה ק"מ ממזרח לשדה התעופה לוד. הכפר נבנה על תל שכיסה אתר רומי, שכונה בֵּיתַ'ריף. שרידי בניינים קדומים ושברי חפצים עתיקים נמצאו במקום. ב-1596 חיו בכפר 270 תושבים, ובתקופת המנדט הבריטי התרחבה הבנייה בכפר במידה רבה, בעיקר בחלקו המזרחי. ב-1931 חיו בכפר 1,246 תושבים, ב-291 בתים, שרובם נבנו מלבני בוץ וקש. בשנת 1944-45 עלה מספר תושבי הכפר ל-1750, ברובם המכריע מוסלמים, ואדמותיו השתרעו על 8,756 דונם. היו בכפר מספר חנויות, מסגד ובית ספר יסודי  שנוסד ב-1920 ולמדו בו 171 תלמידים ב-1947. גידולי הכפר הושקו במי גשם או במי בארות, וכללו דגנים, הדרים ובננות.

ההתקפה המתועדת הראשונה על הכפר דווחה בעיתון 'פילסטין', שמסר כי ב-14 באפריל 1948 הפציצו לוחמים יהודים את הכפר מהאויר ופצעו חמישה תושבים, בהם ילד בן שנתיים. לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות' כבשו יחידות של חטיבת השיריון וגדוד רגלים של חטיבת קרייתי את הכפר עם תחילת מבצע דני ב-9 ביולי 1948, אך נאלצו לסגת תחת התקפת-נגד עזה של הליגיון הערבי של עבר הירדן. ב-11 ביולי הצליח הגדוד התשיעי של חטיבת השיריון לכבוש עמדות סביב הכפר. הכפר נכבש, ככל הנראה, לאחר מכן, כהכנה להתקפה על רמלה ולוד. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס טוען כי תושבי הכפר פונו עקב התקפה ישראלית ב-10 ביולי. דיר טריף נכבש סופית ב-13 ביולי לאחר קרב קשה סביב הכפר והכפר הסמוך לו, בֵּית נַבַּאלַא.

ב-1949 הוקם [מושב] בית עריף על חורבות הכפר דיר טריף. אתר הכפר מכוסה בעיי חורבות מהבתים ההרוסים ובקוצים וצמחי בר אחרים שגדלו פרא. מספר עצי זית וברוש עתיקים פזורים באתר ומבנה בית הספר משמש כאורווה. באדמות הסמוכות מגדלים ישראלים הדרים וכותנה.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 378-379

ידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 2,030 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 34)).
לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, דיר טריף נמנה על 14 כפרים באזור רמלה שבן גוריון ביקש ב-13 בספטמבר 1948 להרוס חלקית (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 225).
לפי אנדי יחזקאל, גם שהם וחלק ממושב טירת יהודה נבנו על אדמות הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).
 

זוכרות ברשת