דֵיר אלדֻבּאן
נפה:  אלח'ליל (חברון)
אוכלוסיה 1948:  850
תאריך כיבוש:  24/10/1948
מבצע צבא:  יואב
יחידה כובשת:  גבעתי
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  לוזית
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  פארק בריטניה

הכפר נבנה על אתר ארכיאולוגי בגבעה משתפלת במורדות המערביים של הרי-חברון, 26 ק"מ מצפון-מערב לעיר. במקום נמצאו יסודות-בניינים, רצפות-פסיפס, אתרי-קבורה ובתי-בד חצובים בסלע. שם הכפר נבע ככל הנראה מן הצורה המדוברת אל-דֻ'בּאן ("הזבובים"), מה שמצביע אולי על האפשרות שתושבי-הכפר הקדומים סגדו לבעל זבוב, האל הכנעני העיקרי בעַקְרוּן, שמדרום לרמלה. בסוף המאה ה-16 חיו בכפר 396 תושבים; ב-1931 התגוררו בכפר 543 תושבים ב-112 בתים וב-1944-45 עלה מספרם ל-730 תושבים מוסלמים. אדמות-הכפר השתרעו באותה עת על 7,784 דונם. כלכלת-הכפר התבססה על חקלאות-בעל, ותושבי-הכפר גידלו דגנים, תאנים, ענבים וירקות. גידול בעלי-חיים היווה פעילות כלכלית חשובה נוספת, והללו רעו על האדמות הלא מעובדות של הכפר. במהלך מבצע יואב נעה חטיבת גבעתי צפונה ומזרחה לכיוון חברון בעוד שכוחות אחרים התקדמו דרומה לכיוון עזה והנגב. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס נכבש דֵיר אל-דֻבּאן במהלך התנועה צפונה, ונפל לידיים ישראליות ב-23-24 באוקטובר 1948. מוריס מוסיף שרוב תושבי-הכפרים באזור חברון ברחו לפני הגעת הכוחות הישראלים, אך חלקם גורשו. [מושב] לוזית הוקם ב-1955 מצפון-מזרח לאתר-הכפר, בו גדלים פרא שיחים קוצניים, שיחי-חלמית, כמה שיחי-צבר ועצי-זיתים. ניתן להבחין בקלות בדרכים הישנות של הכפר; כמו כן יש במקום שרידים של טרסות-אבן ושל מערה. באדמה הסמוכה מגדלים חקלאים ישראלים בצלים, ירקות אחרים ופירות.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 216

מידע ממקורות נוספים:

 על-פי PalestineRemembered.com נלחמו בצד הכפר האחווה המוסלמית המצרית, כוחות פלסטינים מקומיים וכמה מתנדבים של צבא השיחרור הערבי (http://www.palestineremembered.com/Hebron/Dayr-al-Dubban/index.html). לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 847 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 50)). על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך פארק בריטניה של קק"ל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').

זוכרות ברשת