בּית עִטַאבּ
נפה:  אלקֻדְס (ירושלים)
אוכלוסיה 1948:  630
תאריך כיבוש:  21/10/1948
מבצע צבא:  ההר
יחידה כובשת:  הראל (פלמ״ח) & עציוני
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  נס הרים, בר גיורא
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  פארק עצמאות ארה"ב, גן לאומי בית עיטאב

הכפר שכן על הר בגובה של 675 מטרים מעל פני הים, 17.5 ק"מ מדרום-מערב לירושלים. המקום זוהה עם אֶנאדַבּ, שמופיעה ברשימת העיירות בפלסטין שהוכנה במאה הרביעית לספירה, והצלבנים כינו אותו בֵּיתַ'הָתַפּ. אדוארד רובינסון ביקר בכפר ב-1838 והעריך שחיו בו אז 600-700 תושבים בבתי אבן שנבנו סביב שרידי מבצר צלבני. ב-1855 התקיימו במקום קרבות עזים בין משפחת לחאם מהכפר ששלטה ב-24 כפרים באזור, לבין משפחת אבו ע'וש היריבה. ב-1931 התגוררו בכפר 606 תושבים ב-187 בתים, וב-1944-45 ירד מספר התושבים ל-540. אדמות הכפר, שצורתו כצורת קשת, מנו באותה עת 8,757 דונם והשתרעו לכיוון דרום-מערב עד ואדי מע'רה [נחל מערה]. חקלאות היתה מקור הקיום העיקרי של תושבי הכפר, שעסקו גם בגידול חיות-משק. הגידולים כללו דגנים, ענבים, עצי זית ועצי פרי נוספים. בנוסף, היו בבעלות התושבים שטחים נרחבים במישור החוף עליהם גידלו דגנים. הגידולים הושקו מי גשמים ובמי מעיינות, שסיפקו גם מים לשתיה. במהלך תקופת המנדט הופקעו חלק מאדמות הכפר על מנת ליצור אזור מיוער גדול בבעלות ממשלתית.

בּית עִטַאבּ היה אחד משרשרת כפרים בפרוזדור ירושלים אשר נכבשו לאחר ההפוגה השנייה של המלחמה. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס נכבש הכפר ב-21 באוקטובר 1948 במהלך מבצע ההר, שנערך בידי חטיבות הראל ועציוני ובפיקוד יגאל אלון, במטרה להרחיב את פרוזדור ירושלים שבשליטה ישראלית ולחברו להרי חברון. במהלך המבצע תקפו הכוחות הישראלים כוחות מצרים שישבו בהרי ירושלים וברוב הכפרים באזור, אילצו אותם לסגת וכבשו כפרים רבים מדרום-מערב לירושלים. אוכלוסיית האזור גורשה או ברחה, בעיקר לכיוון בית-לחם או הרי חברון.

[מושב] נס הרים הוקם על אדמות הכפר ב-1950, מצפון לאתר הכפר. האתר מכוסה עיי חורבות רבים מבתי הכפר ההרוסים, ושרידי המבצר הצלבני בולטים במקום. ממזרח וממערב לכפר יש שני בתי קברות. חלק מהקברים פתוחים, וניתן להבחין בהם בעצמות אדם. עצי שקד, חרוב וזית גדלים באתר הכפר, ושיחי צבר גדלים בקצהו הדרומי. חלק מהאדמה החקלאית שמסביב מעובדת בידי חקלאים  ישראלים.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 274-275

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 626 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 52).
לפי אנדי יחזקאל גם [מושב] בר גיורא שוכן על אדמות הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך גן לאומי בית עיטאב ובפארק עצמאות ארה"ב של קק"ל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

זוכרות ברשת