חִ'רְבּת בֻּויַרָה
נפה:  אלרַּמְלָה
אוכלוסיה 1948:  220
מבצע צבא:  דני
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  גן לאומי מכבים

הכפר ניצב בראש גבעה, התפשט לאורך שתי גדות ואדי וסביבו היו ואדיות וגבעות נמוכים. הכפר נבנה 15 ק"מ ממזרח לרמלה בידי משפחות מהאזור אשר ראשית הקימו חוות, ובהמשך בנו בהן בתים מלבנים ובוץ, צמודים זה לזה ומופרדים על ידי סמטאות צרות. ב-1931 נמנו בכפר 101 תושבים שהתגוררו ב-17 בתים, ואילו ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-190, כולם מוסלמים. באר באתר סיפקה מים לשימוש ביתי לכפר. התושבים גידלו דגנים, ירקות ופירות, שהושקו על ידי הגשם או באמצעות מים ממספר בארות שהיו פזורות סביב האתר. חלק מאדמות הכפר שימשו למרעה. ח'ירבה שנשאה את שם הכפר שכנה בפאתי הכפר, ונמצאו בה יסודות מבנה מלבני ובורות מים.

במהלך השלב השני של מבצע דני, לאחר שיחידות צבא ישראליות כבשו ורוקנו את רמלה ולוד, התקדמו כמה יחידות מזרחה בכיוון לטרון. הן לא הצליחו לכבוש את לטרון, אך הביאו מספר ניכר של כפרים פלסטינים תחת שליטה ישראלית. אין דיווח לגבי כיבוש הכפר, אך ח'רבת אל-בווירה נכבש כנראה בפשיטה זו, באמצע יולי 1948. יגאל אלון, שפיקד על מבצע דני, היה ידוע בכך שגרש מספר גדול של אנשים מהאזורים שנפלו תחת שליטתו. קווי שביתת הנשק שהוסכמו בין ישראל וירדן עברו בסמוך לכפר.

על אדמות הכפר לא הוקמו יישובים ישראליים. הכפר הפך לעיי חורבות, אשר פזורים על שטח נרחב; רק קירותיו של בית גדול, עשוי מאבנים גדולות יחסית, ניצב עדיין. מרכז האתר מכיל בארות רבות וגנים פרטיים, מופרדים על ידי סימוני אבן שמשמשים גם כמדרגות שמובילות מטה לואדי. ב-1989 נשרפו עצי שקד, תאנה ואורן שצמחו במרכז האתר. כיום משמש הכפר כאזור אימונים צבאי.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 372

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 220 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 34).
לפי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתחומי גן לאומי מכבים (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
לפי אנציקלופדיה מפה אתר הכפר נקרא כיום חורבת בארית, ובמקום שרידי כנסייה צלבנית, שרידי מבנים, ובורות מים (אנציקלופדיה מפה, 2000, 1: 127).
 

זוכרות ברשת