ח'רבּת בֵּית לִד
נפה:  טולכרם
אוכלוסיה 1948:  530
תאריך כיבוש:  01/04/1948
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  נורדיה
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  גנות הדר, שיכון ותיקים (נתניה)

הכפר שכן על גבעה נמוכה מעל מישור-החוף, 12 ק"מ ממערב לטול כרם. הכפר נוסד בידי אנשים מהכפר בית לִד שעברו למישור הקרוב במטרה להשתמש באדמות החקלאיות שבו. הם התיישבו על האתר הארכיאולוגי של ח'רבת חוּנוּנָה, אשר מאז נודע כח'רבת בית לִד. האתר הסמוך אל-מוּע'יר, פחות מחצי קילומטר מצפון לכפר, זוהה ככפר הצלבני אַרְתָ'בֶּק. ב-1931 נמנו בח'רבת בית לִד 298 תושבים, שהתגוררו ב-75 בתים. ב-1944-45 חיו בכפר 460 תושבים מוסלמים, ואדמותיו השתרעו על 5,336 דונם, שמהם נרכשו בידי יהודים 2,220. בכפר היה מסגד ובית-ספר יסודי קהילתי שנוהל בידי תושבי-הכפר. התושבים שאבו מים לשימוש ביתי מבאר עמוקה והתפרנסו בעיקר מחקלאות, שהתבססה על דגנים, מלונים, בוטנים, תפוחי-אדמה וזיתים.

הכפר שכן ממזרח לישוב היהודי נתניה באזור שבין תל-אביב לזכרון-יעקב, אותו החליט מטה ההגנה "לטהר" מערבים עד ה-15 במאי 1948. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס כותב שתושבי הכפר עזבו אותו ב-5 באפריל "מחמת הפחד ובגלל תחושת הבידוד שלהם" [בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 165]. תושבים רבים של האזור גורשו בשבועות הבאים, והכפר נועד לכיבוש בידי חטיבת אלכסנדרוני.

ב-1948 הוקם [מושב] נורדיה על אתר הכפר. גנות הדר הוקם ב-1964 כחצי קילומטר מצפון-מזרח לאתר הכפר, אך לא על אדמותיו. אתר-הכפר מכוסה כיום במטעים, בעיקר פרדסים. מספר עצי-זית נותרו במקום והאדמה שמסביב נטועה בהדרים ופירות אחרים.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 550

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 534 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 64)).

לדברי אנדי יחזקאל כיום שוכנים גם גנות הדר ושיכון ותיקים שבנתניה על אדמות הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm). 

זוכרות ברשת