אלבִּירָה
נפה:  ביסאן (בית-שאן)
אוכלוסיה 1948:  300
תאריך כיבוש:  01/05/1948
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  שמורת נחל תבור

הכפר ניצב בקצה גבעת אל-שַפָא [רמת כוכב], בצד המזרחי של ואדי שנשפך צפונה לואדי אל-בירה [נחל תבור]. צינור הנפט העיראקי, שהוביל נפט לבתי הזיקוק בחיפה, עבר מדרום לכפר, ובית-שאן שכנה 7.5 ק"מ מדרום. קיימת סברה שאל-בירה הוא אתר המוזכר במסע הצבאי של [פרעה] תחותמס השלישי בפלסטין ב-1468 לפנה"ס, וכמה חוקרי תנ"ך זיהו את האתר עם בְּאֵרַה הנזכרת בספר שופטים. הגיאוגרפים הערבים יקות אל-חמוי ואבו אל-פידאא, שחיו במאה ה-13 וה-14, הזכירו את המבצר של אל-בירה ואת אדמותיו הנרחבות. הצלבנים כינו את המקום לוֹבֶּריוּם. ב-1596 חיו בכפר 297 תושבים וב-1931 נמנו בו 220 תושבים שהתגוררו ב-53 בתים בנויים באבן ברובם. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-260, מוסלמים כולם, ושטח הכפר עמד על 6,866 דונם. היו בכפר מספר חנויות, והעיר ביסאן הסמוכה שימשה עבור התושבים מרכז מנהלתי ומסחרי. כלכלת הכפר התבססה בעיקר על גידול דגנים בהשקיית מי גשם והיו לו גם אדמות מרעה בהרים מכוסי העשב שסביב הכפר. מידע לגבי נסיבות כיבוש הכפר והתרוקנותו מתושביו אינו בנמצא.

על אדמות הכפר לא נבנו ישובים ישראלים. אתר הכפר מגודר ומכוסה בעשבים שוטים, שיחי צבר וקוצים, וכל שנותר ממנו הם קירות בתים. עצי תאנה ותות גדלים ליד מעיין בעמק שבתחתית אתר הכפר, והאדמות מסביב משמשות למרעה.

מקור: Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 44-45

מידע ממקורות נוספים:

לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס תושבי הכפר עזבו אותו ב-16 במאי 1948 בשל כיבוש ביסאן הסמוכה (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 589).

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 302 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 36).

על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך שמורת טבע נחל תבור (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').

לפי אנציקלופדיה מפה, בעת המלחמה ברחו כל תושבי הכפר לאירביד שמעבר לירדן (אנציקלופדיה מפה, 2000, 1: 148).

זוכרות ברשת