בִּירִיָּא
נפה:  סַ'פַד (צפת)
אוכלוסיה 1948:  280
תאריך כיבוש:  01/05/1948
מבצע צבא:  יפתח
יחידה כובשת:  הגדוד הראשון בפלמ"ח
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  ביריה (ננטשה)
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  ביריה (ישוב חדש)
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  עמוקה

הכפר שכן בגובה 900 מטרים מעל פני הים, על המורדות הדרומיים של הר כנען. [לפי המפה, ביריא שכן על הר ביריה, והר כנען הוא הפסגה הסמוכה מזרח] הוא צפה לעבר צפת, ששכנה קילומטר וחצי מצפון-מזרח לו, ולהר מירון, ממערב. יתכן שהכפר נבנה על אתר הכפר הרומי בֶּראי או בירי, בו שכנה גם עיירה יהודית במאה הראשונה לספירה. ב-1596 חיו בכפר 319 תושבים. בסוף המאה ה-19 התגוררו בו 100-150 תושבים, רובם מוסלמים, בבתי אבן. ב-1931 חיו בביריא 170 תושבים ב-38 בתים, ובמפקד האוכלוסין ב-1944-45 נמנו בו 240 תושבים. אדמותיו השתרעו אז על 5,579 דונם, שרובם נרכשו בידי יהודים. רוב תושבי הכפר עבדו בחקלאות וגידלו דגנים ומטעים. הם הביאו מים לשתיה ולהשקיה ממספר מעיינות בקרבת מקום. צפת הסמוכה שימשה את תושבי הכפר לשירותים שונים ולשיווק תוצרתם.

לפי דיווח של ההגנה ל'ניו יורק טיימס', בקרב שארע ב-7 באפריל 1948 ליד הר כנען נהרגו 20 ערבים. לא נמסרו פרטים נוספים, אך בשל מיקומו, יתכן שביריא היה מעורב באירוע. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס כתב שחוליית פלמ"ח השתלטו על הכפר ב-1 במאי 1948, בעת שכוח נוסף כבש את הכפר הסמוך עין אל-זיתון, כהכנה לכיבוש צפת. תושבי עין אל-זיתון גורשו בעת הכיבוש, וחלקם נהרגו במהלכו. אין פרטים לגבי נסיבות הכיבוש של ביריא, אך יתכן שתושביו סבלו מגורל דומה. לדברי מוריס, נפילת ביריא גרמה לירידת המורל בקרב תושבי צפת; לפי ה'ניו יורק טיימס' הם החלו לעזוב את עירם עקב כך.

הישוב הציוני המבוצר ביריה הוקם ב-1945 על אדמות שהיו שייכות לכפר ביריא טרם עברו לבעלות יהודית. כ-15 מבתי הכפר הערבי נותרו והם מיושבים בידי תושבי הישוב ביריה, אשר התרחב וכולל כיום את אתר הכפר. ארבעה בתים נוספים עומדים נטושים למחצה או משמשים כמחסנים. ניתן להבחין באבנים מהבתים ההרוסים בחלק מקירות הישוב היהודי. עצים רבים של שקד, זית, תאנה ואקליפטוס פזורים ברחבי האתר, בינות עצים שנטעו מאוחר יותר.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 438-440

מידע ממקורות נוספים:

על-פי מוריס הכפר נכבש בידי הגדוד השלישי של הפלמ"ח, במהלך מבצע יפתח (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 143).
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 278 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 56)).
לפי אנדי יחזקאל גם הישוב עמוקה שוכן על אדמות-הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).
 

זוכרות ברשת