חִ'רְבּת בֵּית פַאר
נפה:  אלרַּמְלָה
אוכלוסיה 1948:  350
תאריך כיבוש:  01/07/1948
מבצע צבא:  מכבי
יחידה כובשת:  הגנה או יחידות מהצבא הישראלי
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  טל שחר, צלפון

הכפר שכן באזור מוגבה ושטוח בקצה המזרחי של מישור החוף המרכזי, 15 ק"מ מדרום לרמלה. ואדי אל-סֿראר [נחל שורק] עבר קילומטר וחצי מדרום-מערב לכפר. אדוארד רובינסון, חוקר תנ"ך אמריקאי שתר את פלסטין במאה ה-19, כמו גם סוקרים שביצעו את המחקר ל'סקר מערב פלסטין' בשנות ה-1870, תיארו את האתר ככפר נטוש עם קירות ויסודות מודרניים. ב-1931 נמנו בכפר 26 תושבים שהתגוררו ב-11 בתים צפופים, שנבנו מבטון ובוץ. ב-1944-45 חיו בו 300 תושבים, כולם מוסלמים. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 5,604 דונם. רוב התושבים עבדו בגידול בעלי חיים ובחקלאות בעל; הם גידלו ירקות ופירות והשתמשו בחלק מאדמותיהם למרעה. ח'רבה שנשאה את שם הכפר שכנה לצידו, מה שמרמז על כך שלאתר היסטוריה ארוכה של התיישבות.

קשה לקבוע במדוייק מתי נכנסו לכפר לראשונה כוחות ההגנה. יתכן שהכפר נתפס במהלך מבצע נחשון, המתקפה הראשונית למטרת שליטה על פרוזדור ירושלים במחצית הראשונה של אפריל 1948. אולם, סביר יותר שהוא נכבש באחד מהמבצעים הבאים, הקטנים יותר, שנועדו לכבוש את הכפר האסטרטגי א-לטרון. מבצעים אלה (הראל, יבוסי, מכבי, בן-נון ויורם), שנמשכו מאמצע אפריל ועד תחילת יוני, הביאו לכיבוש מספר כפרים אחרים בפרוזדור ירושלים, עליהם נמנה ככל הנראה ח'רבת בית פאר.

היישוב בית פאר נוסד על אדמות הכפר ב-1948, ושמו שונה בהמשך לטל שחר. כל שנותר מהכפר הוא עיי חורבות וקורות שנערמו באזור קטן. האתר מוקף בעצי חרוב. שרידי מטע זיתים שלא נעקר מצויים מצפון וממזרח.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 363-364

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 348 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 34).
לפי אנדי יחזקאל, גם מושב צלפון נבנה על אדמות הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).

זוכרות ברשת