אאבִּל אלקַמְח
נפה:  סַ'פַד (צפת)
אוכלוסיה 1948:  380
תאריך כיבוש:  01/05/1948
מבצע צבא:  יפתח
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  חלק ממושב יובל
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  שמורת אבל בית מעכה

הכפר שכן באזור של גבעות מצפון לעמק-החולה, כקילומטר מהגבול עם לבנון ו-32 ק"מ מצפון לצפת. הכפר הוקם על אתר שהיה מיושב עוד ב-2,900 לפני הספירה ונשאר מיושב במשך 2,000 שנה. בתקופת דוד המלך היה המקום מבוצר ובהמשך נכבש בידי הארמים. כְּתבים אשוריים מזכירים את המקום, שנקרא אבל-בית-מעכה, כאחת הערים שנכבשו בסביבות 733 לפני הספירה. בסביבות הכפר נמצאו חורבות עתיקות. ב-1596 חיו בכפר 143 תושבים; ב-1931 עלה מספר התושבים ל-229, והם התגוררו ב-58 בתי בטון או אבן. ב-1944-45 התגוררו בכפר 230 מוסלמים ו-100 נוצרים, והיתה בו כנסייה.  אדמות הכפר השתרעו אז על 4,615 דונם, מתוכם 1,327 שנרכשו בידי יהודים. כלכלת הכפר התבססה על גידולי דגנים ומטעים. שדות חיטה הקיפו את אתר הכפר, שנודע בפוריותו, והושקו בשפע המים שבסביבה. אחד מהפירושים לשמו של הכפר אַאבִּל אל-קַמְחְ הוא "אחו החיטה"; אנשי האזור כינו אותו לעתים אאבִּל אל-מַיָּא ("אחו המים").

דו"ח מודיעין ישראלי מציין שהכפר התרוקן מתושביו ב-10 במאי 1948. כיבוש הגליל המזרחי בתקופה זו מיוחס בעיקר לגדוד הראשון של הפלמ"ח, שפעל במסגרת מבצע יפתח. המבצע התקיים בין אמצע אפריל לסוף מאי 1948, במטרה להשיג שליטה יהודית על הגליל המזרחי. במסגרת המבצע נכבש כל האזור, כולל אצבע הגליל. תושבים רבים מהאזור ברחו בשל התקפות או מסע הפחדה שנכלל במבצע. אלה שנשארו, גורשו עם כיבוש יישובם. כל הכפרים באזור התרוקנו, ורבים מהם נהרסו.

ב-1952 הוקם [מושב] יובל על אדמות הכפר, כ-1.5 ק"מ מאתר-הכפר, שמכוסה כיום בעשבים שוטים. חורשת-עצים עומדת בפינה הצפון-מזרחית ואבנים מהבתים ההרוסים פזורות ברחבי-האתר. האדמה שמסביב משמשת למרעה.


מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 428-429

מידע ממקורות נוספים:

לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, דו"ח המודיעין הישראלי מייחס את בריחת תושבי הכפר להשפעת כיבוש צפת וכן לפחד מפגיעה בעת הפלישה הצפויה של הצבא הסורי (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 172).
לפי אנציקלופדיה מפה הוקם הכפר במאה ה-13 (אנציקלופדיה מפה, 2000, 1: 21).
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 383 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 56)).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך שמורת אבל בית מעכה (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

זוכרות ברשת