חִ'רְבּת אִסְם אַלְלָה
נפה:  אלקֻדְס (ירושלים)
אוכלוסיה 1948:  20
מבצע צבא:  דני
יחידה כובשת:  הראל (פלמ״ח)
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין

הכפר, שמשמעות שמו "שם אלוהים", כלל שני מקבצים נפרדים של בתים שניצבו במורד המערבי של גבעה. ירושלים שכנה 26 ק"מ ממזרח, וממערב לכפר היו מעיין ומספר מערות. ב-1931 היו בכפר ארבעה בתים בנויים מאבן. בתי הכפר עמדו בקצה הדרומי של ח'רבה שהיתה אתר ארכיאולוגי שהכיל יסודות קירות ובאר. חלק מהמערות הסמוכות, מצפון, שימשו אף הן למגורים  והכניסות אליהן היו בנויות אבן. ב-1944-45 חיו בכפר עשרים תושבים מוסלמים, ואדמותיו השתרעו על 568 דונם. תושבי הכפר גידלו דגנים ומטעים.

בהסתמך על מיקום הכפר, יתכן שהוא נכבש בידי חטיבת הראל ב-17-18 ביולי 1948, בצד שרשרת כפרים בצד הדרך לירושלים בשלב השני של מבצע דני, כשכוחות ישראלים הרחיבו את פרוזדור ירושלים.     

ב-1944 הקימו ציונים את [מושב] כפר אוריה כקילומטר וחצי מצפון-מערב לאתר הכפר, אך לא על אדמותיו. במערות בצד הצפוני של אתר הכפר מצויות עדויות לשימושן הקודם למגורים, ושרידי הכניסות המקושתות אליהן קיימים. בצד הדרומי של האתר ניצבים מספר בתים הרוסים מוקפים בקירות אבן נמוכים. אזור זה אוכלס לאחרונה בידי משפחה יהודית ששיפצה וגרה באחד מהבתים. האזור המוקף גדר משמש כחוות עזים, וכל האזור נעשה אתר מרעה לעדר המשפחה, שמשתמשת גם במעיין הכפר, ממערב.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 295-296

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 23 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 54).
 

זוכרות ברשת