ההתנגדות לשיתוף פעולה עם השלטון הקולוניאלי ורעיון המדינה השמית הגדולה
הרצאה מתוך קורס: "להיות 'אֵבֶר ממשפחת שֵם, חתיכה מן המזרח' - תורה וביקורת החילון והציונות לפני ואחרי 1948 במשנתו של ר' בנימין"
02/2017

החשיבות שראה ר' בנימין בהתייצבות ברורה לצד המאבקים של הנתינים המדוכאים במזרח התיכון בפרט ובמזרח ובצפון אפריקה בכלל כנגד השלטונות האירופים כבסיס הכרחי ליצירת זיקה יהודית-ערבית, ותפיסת המרחב שנגזרה מכך, שחייבה את פריצת הדמיון המרחבי אל מעבר לגבולות פלסטין המנדטורית.

מנחה: אבי-רם צורף- דוקטורנט במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
מקום: באר שבע, 2017.

הסופר והמסאי יהושע רדלר-פלדמן, הידוע יותר בכינויו ר' בנימין, היה אחד מן הדמויות המובילות בתנועות שחתרו למסגרת פוליטית יהודית-ערבית משותפת במחצית הראשונה של המאה העשרים. כיהודי שומר תורה ומצוות ביקש ר"ב לבסס את תפיסת השותפות היהודית-ערבית על יסוד הזיקות הדתיות והתרבותיות ההדוקות בין יהדות ואסלאם. בקורס דנו בעמדה הביקורתית שנקט ר"ב ביחס להיגיון המרחבי והתרבותי הבדלני שעיצבה התנועה הציונית וביחס לניסיון לכונן את הישוב היהודי כמובלעת מערבית המנותקת מן המרחב שבו היא נתונה. עמדה זו היתה מושתתת על ביקורת אנטי-קולוניאלית ועל תביעה מן התנועה הציונית לשותפות במאבק של הערבים בפרט וארצות המזרח בכלל כנגד השלטונות הקולוניאליים, ועל תפיסה מרחבית שביקשה לראות את הישוב היהודי משתלב במסגרת גיאוגרפית רחבה יותר, שלמעשה היתה מבוססת על התנגדות לגבולותיה של הגיאוגרפיה הקולוניאלית. את הקורס חתמנו בדיון ברשימותיו של ר"ב בכתב העת 'נר' לאחר הנכבה והקמת מדינת ישראל, רשימות בהן תבע את השבתם של הפליטים ויצא כנגד ההיגיון הפוליטי של ההומוגניות האתנית ודגם מדינת הלאום האירופית שעליהם הושתתה מדינת ישראל.

למידע נוסף ופירוט שאר המפגשים בקורס

איור: ערן וולקובסקי, הארץ, 16.12.20166.

 

זוכרות ברשת