סיור באיסדוד
לאחר יום או כמה ימים גירשו את הזקנים למג'דל, והצעירים והמבוגרים הוסעו לבסיס שבויים בגדרה. שם מיינו אותם. היו הרבה שבויים מצרים. אח"כ הוסעו האיסדודים לגטו במג'דל, שכבר נכבשה, ועבדאללה ביניהם
20/06/2003
מסגד אסדוד \ צילום: אורי זקהם, 2015

מאת: אורי זקהם

יום ששי, 20/6/03 יצאנו לסיור בשעה 08:30 מרמלה. הדריך אותנו עבדאללה זקות מאיסדוד (כיום ברמלה). ערן הסריט, אורי נהג. אחרי איסדוד הצטרפה נועה. נסענו דרומה דרך הרחוב הראשי של הגטו, ופנינו ימינה לרחובות. בדרך, עבדאללה מספר על הכפרים הנסתרים מהעין, לפני רחובות, משמאל, סָתַרִיה, ליד צומת ביל"ו – עָקִיר, אח"כ ימינה זה בָּשִּית, ולפני גדרה, צמוד אליה, קָטְרַה. ואז עזבנו את נפת רמלה המנדטורית, ונכנסנו לנפת עזה. בָּרְקה, ואז אנו באדמות איסדוד. לכל חלקת אדמה שם, ועבדאללה מכיר אותם. פנינו שמאלה במחלף אשדוד. משני הצדדים היו פרדסים, והיכן שכיום בתי העיר היו כרמים. עברנו את ואדי סוּכְּרֵייר (נחל לכיש) בגשר 'עד הלום'. זה היה אמור להיות הגבול בין המדינה הערבית והיהודית. יש שם פילבוקס ואובליסק לזכר הנופלים המצרים. עד לשם הגיע הצבא המצרי. עברנו את הכניסה הדרומית לאשדוד, עברנו את אזור התעשייה עד הלום, ופנינו ימינה בדרך עפר לפני בנין עליו כתוב באותיות קדוש לבנה "פושעי אוסלו לדין". בית זה היה בית קפה בדרך לעזה. מהצד המזרחי של הכביש ישנם כמה בתים שהיו אז בתוך פרדסי איסדוד.

פונים שמאלה ואח"כ ימינה ומגיעים לבית הספר היסודי לבנים, שם לימד עבדאללה עד לכיבוש, שפות, היסטוריה וגיאוגרפיה. סמוך אליו בית הספר היסודי לבנות שהיה בשלבי בניה ונכבש, הוא מעבר לגדר אך צמוד אליה.

באיסדוד היו שלשה מקאמים (מקומות קדושים לאסלאם - בד"כ קברים של אנשי דת חשובים). אלו של איברהים אלמטבולי ושל סלמאן פארסי נחרבו. קברו של אחמד אבו אקבאל עומד על תילו. הקבר עצמו יכול לעבור שיפוץ. עבדאללה סיפר כי רוב התושבים ברחו עם המצרים למג'דל. גם אשתו וביתו בת השלוש. הקומוניסטים בכפר (וגם החבר עבדאללה) טענו כי צריך להשאר. הצבא מינה את ששון גוטליב (עבדאללה אומר שקראו לו אל-דיראני, כי בא מחירבת דוראן, היא רחובות). לאחר יום או כמה ימים גירשו את הזקנים למג'דל, והצעירים והמבוגרים הוסעו לבסיס שבויים בגדרה. שם מיינו אותם. היו הרבה שבויים מצרים. אח"כ הוסעו האיסדודים לגטו במג'דל, שכבר נכבשה, ועבדאללה ביניהם

זוכרות ברשת