סיור בח'רבת אלעמוּר
09/10/2015

לצפיה בסיור המלא

במורד ההר דרומית לכביש מספר 1, כביש תל אביב ירושלים או מה שהיה עד 1948 כביש יאפא אלקדס, מול אבו ע'וש וקרית יערים, פזורים שרידיו של הכפר הפלסטיני ח'רבת אלעמור. ההגעה אליו היא מתוך הכפר עין ראפה.

הרעיון לחקור את הכפר ולקיים בו סיור לימודי על הנכבה עלה בזכות מעיין די ידוע לתושבי האזור, שזוכה למספר לא קטן של מבקרים, בעיקר ישראלים. המעיין שהיה חלק מח'רבת אלעמור שייך כיום לשטח הכפר עין ראפה. שמו של המעיין בהגייתו הערבית-מקומית הוא "עין לִעמוּר" (לא הוגים את האל"ף שבשם אלעמור). עם הזמן, התאימו הישראלים את השם של המעיין לאוזן הישראלית - בשלב זה ככל הנראה באופן עממי ולא מתוכנן- והפכוהו לעין לימור, אחרים קראו לו עין לימון. בדיקת השם במפות ישראליות, גם בגוגל מפות כמובן, העלתה שהשמות עין לימור ועין לימון (מישהו עוד לא החליט איזה משני השמות יאומץ) הפכו לשמות הרשמיים של המעיין, והשם הערבי עין לִעמוּר נעלם הן מהפות, הן מהלשון, הן מהשלטים והן מהתודעה.  

מדינת ישראל, והתנועה הציונית לפני כן, פעלו, ועדיין פועלות, נמרצות למחיקת השמות הערביים מהמרחב והחלפתם בשמות עבריים- יהודיים. מלאכת השיום הוטלה על ועדת השמות הממשלתית שהוקמה ב- 1950 כהמשך של "ועדת שמות יישובים על ידי הקק"ל" משנת 1925. משימת הועדה כוללת מתן שמות ליישובים, צמתים ומחלפים, פארקים, מעיינות, נחלים ועוד. מאז הקמתה קבעה הועדה אלפי שמות חדשים. אלה הוטמעו במפות הישראליות ונרשמו על שלטי הכוונה בשולי הדרכים ובכניסות לאתרים השונים. אמנם אין שיטה אחת לבחירת השמות אך המטרה היא אחת, ייהוד השמות ומחיקת הזהות הערבית הן מהמרחב והן מהתודעה. לעתים התבססה הועדה על שמות ממקורות יהודיים היסטוריים, כמו ירושלים, מודיעין, גזר, דור ועוד; לעתים החליפה הועדה את השם הערבי של המקום בשם מהמקורות גם אם השוני ביניהם הוא מינורי כמו עכו במקום עכּא, יפו במקום יאפא וצרעה במקום הכפר הפלסטיני סַֿרעה; לעתים היא תרגמה את השם הערבי לעברית כמו אילת השחר במקום נג'מת אלסֻבְּח; לפעמים שיבשה את השם הערבי ובחרה מלה עברית דומה בצורה ובצליל כמו עגור במקום הכפר הפלסטיני עג'ור וכמו עין לימון או עין לימור במקום עין אלעמור; לעתים המציאה שמות לאור נסיבות אקטואליות או נקודתיות כמו כפר דניאל על שמו של דניאל פריש נשיא ארגון ציוני אמריקה ששמו דומה לשם הכפר הפלסטיני דאניאל שעמד במקום עד כיבושו ב- 1948. מלאכת ייהוד ועִברוּת השמות, באופן רשמי, ממשיכה גם ליישובים פלסטיניים שעדיין קיימים בשטחי המדינה, גוש חלב למשל הוא הכפר הערבי אלג'ש, לפני כמה שנים הוחלף השם של צומת עבלין לצומת אבליים, וכן איחוד מספר כפרים ערביים תחת מועצה מקומית אחת זוכה אף הוא בשם עברי, למשל מעלה עירון. לעתים נדירות שמרו יישובים ייהודיים, בעיקר אלה שהוקמו טרם הקמת המדינה ליד או במקום כפרים פלסטיניים, על השם הערבי, כמו ג'עארה, סג'רה, כרכור ועוד. 

לאחרונה ארגן ועד הכפר של עין ראפה פעילות עם הנוער לשימור וניקוי עין אלעמור וסביבתו. במקביל לתכנון הפעילות עלה הרעיון לקיים גם סיור, בשותפות עם זוכרות, בין שרידי הכפר הסמוך ח'רבת (א)לִעמור, שבמהלכו יקבל המעיין מקום מרכזי. 

ביום ששי ה- 9.10.2015 הגיעו לסיור כ- 60 אנשים; יהודים, ערבים ופעילים מחו"ל. מחצית המשתתפים היו מעין ראפה. הסיור התקיים בהדרכת מחמוד עליאן, דור שני לנכבה שנולד וגר עד היום באבו ע'וש הסמוך. למרות שמחמוד הוא אזרח של מדינת ישארל אינו זכאי לשוב לכפרו ולקבל בחזרה את אדמותיו. כמוהו יש בתוך המדינה כ- 300 אלף עקורים פנימיים. התחלנו את הסיור בעין אלעמור,  הלכנו לצד ואדי אלעמור\ואדי כסלא\ נחל כסלון, טיפסנו על הגבעה שעמד עליה הכפר, עברנו בין שרידיו ובתיו ההרוסים. במהלך הסיור למדנו על נסיבות כיבוש הכפר וגירוש תושביו, הצבנו שלטי הכוונה ליד המעיין, בכניסה לכפר, בבית הקברות המוזנח ועל קיר המסגד ההרוס. את הסיור סיימנו שוב בעין אלעמור, שם הכינו המארחים מעין ראפה עוגיות ותה למשתתפי\ות הסיור.  
    

---------------------------

סיור בכפר הפלסטיני ההרוס ח'רבת אלעמוּר
 - הסיור המלא
נפת אלקֻדְס (ירושלים) 
שפת הסיור: ערבית ועברית
צילום: רנין ג'רייס - זוכרות

תמונות מהסיור

זוכרות ברשת