"עבודת המחקר" על הפלמ"חניקים הפכה לתערוכה נגד "הלוחמים הציונים"
לוחמי הפלמ"ח תוקפים שוב
מאת: ישי פרידמן
31/10/2012
אייל סיון. צילום: אלאונור מרזה

'עדויות מצולמות של לוחמים ציונים מ-1948' - כך נקראת התערוכה שנפתחה לפני כמה שבועות בתל-אביב מטעם עמותת זוכרות, עמותת שמאל קיצונית שפועלת להנציח את "הנכבה" הפלשתינית במרחב הציבורי. בתערוכה מוצגות עשרות עדויות (צילומי וידיאו) של "הלוחמים הציונים" כלשון מארגני התערוכה - לוחמי פלמ"ח ו'הגנה' שמספרים על פועלם במלחמת העצמאות.

רוב מוחלט של העדויות בתערוכה נאסף בידי הקולנוען פרופ' אייל סיון, מרצה במכללת ספיר ועמית מחקר באוניברסיטת מזרח לונדון. סיון השתבח באיסוף העדויות ואף טען ביום השקת התערוכה כי מדובר בהישג היסטורי שלראשונה "מחוללי הנכבה" - בלשונו - מעידים על מעלליהם. "תערוכה זו היא נקודת התחלה לפרויקט שיש לעשותו מהר, כי לצערנו העדים נעלמים", אמר סיון ביום השקת התערוכה. "התערוכה היא ניסיון לתעד את סיפוריהם של השחקנים הקטנים בטיהור האתני של פלשתין".

 פרופ' אילן פפה, האוצר המדעי של התערוכה, אמר באותו ערב כי הציונות היא פשע ועדויות הפלמ"חניקים הן חלק מהטיהור של הפשע. "גם אני חלק מהפשיעה", קבע פפה, "כולנו חלק ממנה ולא משנה כמה השקענו בציונות או במחאה נגדה. אנחנו חלק מהפשע ויש לטהר את עצמנו למען עצמנו ולמען הדורות הבאים".

עם זאת, ל'מקור ראשון' נודע שלוחמי הפלמ"ח מעולם לא נתנו את אישורם להצגת העדויות שאותן גבה מהם פרופ' סיון בהקשר של תערוכה שעוסקת ב"נכבה הפלשתינית" מטעם עמותת שמאל קיצונית. למעשה, ביום השקת התערוכה הודה פרופ' סיון שהוא לא אמר אמת ללוחמי הפלמ"ח. כשנשאל ע"י באי התערוכה כיצד הסכימו הלוחמים הוותיקים להעניק לו את העדויות לטובת תערוכה שעוסקת ב"פשעי מלחמה" ענה סיון כי הוא סיפר לפלמ"חניקים שמדובר בחלק מעבודת מחקר שהוא עובד עליה לאוניברסיטת מזרח לונדון. "זה השטח האפור", הוא הסביר בהשקה, "הם (הפלמ"חניקים - י"פ) יודעים שזה מחקר אוניברסיטאי שלא נעשה בארץ. קרה מקרה אחד שהגיע בנו של המרואיין והתרעם על הראיון, אבל בסוף יצאנו חברים".

למשמע הדברים הללו שאלו המשתתפים אם אין בעיה אתית וסיון השיב כי "אין שיפוט באופן עריכת העדויות. אני מתנגד לההחתים אנשים על טופס ויתור כי ההקשר משתנה, אדם לפעמים מתחרט על דברים שאמר ולכן חתימתו אינה ממש משנה. מספרי העריכה בידיים שלנו. אמרנו לעדים שזה מיזם זיכרון שיוצג בפומבי אבל לא בטלוויזיה".

הגדילה לעשות מנחת האירוע, אריג' סבאע'-חורי, שטענה כי אין שום בעיה מוסרית בכך שלא אמרו לפלמ"חניקים היכן יוצגו הצילומים, וזאת משום שהחובה הראשונה היא כלפי "הקורבנות הפלשתינים: "למראיין יש חובה אתית לא רק כלפי המחוללים אלא גם כלפי הקורבנות", הסבירה סבאע'-חורי, "יש קונטקסט היסטורי ועל זה יש לחשוב כשאנחנו עושים מחקרים היסטוריים. אני לא מעוניינת במשפט אבל מה שמפחיד אותי זה שיהיה עוד פעם 'טרנספר', כי בעדויות חלקם אומרים שהיו חוזרים ומבצעים את הדברים שוב. אני רוצה שהמחוללים עצמם ילמדו על העבר כדי שהוא לא יקרה שוב".

זאב בעור כבש
פלמ"חניקים שעדויותיהם שולבו בתערוכה מספרים כי הם המומים מהדרך בה נהג סיון עמם. "מר סיון לא אמר לי שהוא מתכוון להפוך את הדברים שאמרתי לו ל'תערוכת הנכבה' שלו", קובל יצחק טישלר, פלמ"חניק מחטיבת 'יפתח' שעדותו מופיעה בתערוכה. "הוא דיבר איתי בכלל על מחקר באוניברסיטת לונדון, ולכן אמרתי בסדר גמור. בפלמ"ח עשינו הרבה דברים, שחלק מהם אכן היה בעייתי, אבל תאמין לי שהערבים עשו דברים הרבה יותר גרועים. על כל מלחמה צריך לדעת להסתכל בפרופורציה. הלוואי שכל צבא בעולם יתנהג כמו הפלמ"ח. לכן אני לא מבין למה הדברים שלי נמצאים בתערוכה שמשמיצה את חבריי". טישלר הוסיף כי הוא מתכוון לפנות לחבריו שרואיינו ל"מחקר היסטורי" של סיון ולשקול אם לפנות לערכאות משפטיות.

דובי גולדשמיט מחטיבת הנגב מספר שסיון ביקש לשמוע על המלחמה ב-1948 אבל כל הזמן שאל אותו אם הוא הרג או פגע בפלשתינים. "אייל סיון הזה הוא ממזר גדול", מציין גולדשמיט, "הוא כל הזמן שאל מה עשינו לכפרים הערביים ואיך הכנו את הפצצות, אם הרגנו או פגענו בחפים מפשע - וכל זה במסגרת 'המחקר' שלו על המלחמה. עכשיו אני מבין שהוא לא בדיוק חוקר אובייקטיבי אלא זאב בעור של כבש. אם הייתי יודע שזה הולך לכל השטויות האלה של 'הנכבה שמאכבה' לא הייתי מדבר איתו", רוטן הפלמ"חניק הוותיק.

מרים, אשתו של דובי, מספרת שמהרגע הראשון שהגיע פרופ' סיון לדירתם היא שמה לב שלא ממש מדובר כאן במחקר היסטורי: "התחושה שלי היתה שבאמת מדובר באיש לא ישר בלשון המעטה. הוא ניסה לחלוב את דובי בשאלות כמו 'אולי הרגת? אולי עשית?' הוא גם הבטיח לשלוח עותק ולא שלח דבר".

"זה פשוט מקומם", מוסיף אברהם (אמק'ה) כנרתי, שגם הוא תועד על ידי סיון. "על איזו נכבה ופשעי מלחמה הוא מדבר בכלל? מי הרשה לפרופסור הזה לשים אותי בתערוכה שלו? תאמין לי, אם הייתי יותר צעיר הייתי קורא לחבר'ה שלנו, פלמ"חניקים טובים, והיינו דואגים לעשות לו 'טיפול' כמו בימים הטובים. אני ממש מרוגז".

פלמ"חניקים אחרים ששוחחנו עמם לא זוכרים שפרופ' סיון אמר להם בשום רגע כי הוא מתכוון להשתמש בצילומים לצורך תערוכה שעוסקת ב"פשעי מלחמה של לוחמים ציונים".

בעמותת זוכרות, בניגוד לאייל סיון, ראיינו שני לוחמי פלמ"ח שאכן הוזמנו חהעיד על פשעי מלחמה שביצעו בשנת 1948 והם גם ידעו על קיום התערוכה. עם זאת, איתן ברונשטיין אפריסיו, מייסד העמותה, חושב שבעניין הנכבה המטרה מקדשת את האמצעים. "יש רגעים בהיסטוריה שבהם נכון להסתיר אמת קטנה כדי לחשוף אמת גדולה. פשעים נגד האנושות שעשו מדינות ויחידים חייבים לצאת לאור כחלק מהמאבק נגד הישנותם. הדבר נכון גם לגבי 'פשעי הנכבה' השונים".

פרופ' אייל סיון סירב לענות לשאלות 'מקור ראשון'. 



כתבה ממקור ראשון / article at Makor Rishon

כתבה זו פורסמה בעיתון "מקור ראשון" ב-23/11/2012

זוכרות ברשת