הערב בתיאטרון: "הנכבה הפלשתינית"
מאת: נטע אלכסנד
30/04/2006
סיור בכפר הנטוש ליפתא, שלשום תצלום: קובי גדעון /באובאו

נטע רותם, סטודנטית בת 23, עמדה בשבוע שעבר בפתח תיאטרון ירושלים. על פניה חלפו הממהרים לטקס הענקת "פרס עמיחי" למפעל חיים למשוררת ולסופרת נורית זרחי. רותם הגישה להם פליירים, שעל צדם האחד נכתב "זוכרים את הקקטוסים שראיתם בטיולים? הם היו הגדר סביב כפרים פלשתיניים", ובצדם השני נסקרה ההיסטוריה הערבית של שכונת טלביה, שבה שוכן התיאטרון.

"אנו משתמשים בפליירים, סרטים, תמונות ועדויות פליטים כדי 'להחיות' את ההיסטוריה הערבית של השכונה", מסבירה רותם. "היום טלביה היא אחת השכונות העשירות בעיר. חמש דקות מכאן בית ראש הממשלה, בית הקונסול הבלגי ומכון גתה. אבל לשכונה יש היסטוריה: באמצע פברואר 1948 עברו כאן אנשי ה'הגנה' וקראו לתושבים, רובם פלשתינאים, לעזוב. חלק נמלטו למזרח ירושלים, לבנון או מצרים ובתיהם נמסרו ליהודים. לצערי, רוב הישראלים לא מוכנים להכיר בעובדות הפשוטות, וחלקם לא מודעים שכפרים שלמים נהרסו".

פעילותה של רותם היא חלק מפרויקט "נכבה 60", קואליציה של חמישה ארגונים יהודיים ופלשתיניים שהוקמה לפני כחצי שנה. "המטרה להעלות את המודעות ל'נכבה' (יום האסון) לקראת ציון 60 שנה לאירועים במאי 2008", מסביר לוטן רז, פעיל בקואליציה. "אחת היוזמות היתה לערוך ארבעה ערבים בירושלים במקומות שבהם היו כפרים שננטשו: בתחנה המרכזית החדשה (בסמוך לליפתא), בעמק רפאים (בקעה), בעין כרם ובתיאטרון. האירועים מתקיימים בשבוע בין יום העצמאות הישראלי ליום הנכבה, שחל היום. שלשום נערך סיור עם פליטים פלשתינאים בבתים הנטושים של ליפתא". את הקואליציה מממן הארגון השווייצי EPER ("ארגון הכנסיות הפרוטסטנטיות"), שמקדם דו-קיום ב-45 מדינות, בהן סודאן וסרי לנקה.

בפתח התיאטרון התאספו הפעילים סביב מקרן שהקרין תמונות מבתיה הערביים של טלביה ושל חורבות ליפתא ודיר-יאסין (גבעת שאול). על רקע התמונות הוקראו עדויות פליטים פלשתינאים.

תגובות באי התיאטרון נעו מכעס לאדישות. "רדו מהארץ אם לא טוב לכם", צועקת אשה. אחרים לוקחים פליירים. "שינוי תודעתי לוקח המון זמן", אומרת פעילת הקואליציה תמר אברהם. "שאנו הולכים נגד נרטיב נורא חזק, שמציג את יום העצמאות ובו רק צדדים חיוביים. אני עוסקת בזיכרון יהודי בעבודתי ביד-ושם, ולכן זה היה טבעי בשבילי. חלק מהאנשים שדיברתי איתם מיהרו להגיד ?הנכבה והשואה זה לא אותו הדבר', למרות שמעולם לא טענתי שהאירועים דומים. יש פחד ישראלי שהעיסוק בנכבה ימחק את זיכרון השואה, ואת הפחד הזה אנחנו מנסים לשנות".

אחרי שעה התקרבו לתיאטרון שוטרים. רז מיהר לכבות את המיקרופון ואת המקרן. השוטרים ביקשו "לפזר את ההתקהלות". הניסיונות להסביר שזה "אירוע תרבותי" נכשלו. "אירועים לציון הנכבה מזוהים עם התנגדות לממסד, ובעבר הפגנות נגמרו בהתקלויות אלימות עם שוטרים. אירונית, דווקא באירועים האלו אין הבדל בין ישראלים לפלשתינאים", מספר רז.

זוכרות ברשת