היסטוריה לא כהווייתה
מאת: צבי צמרת
30/09/2010

בפרעות שאירעו ב-1941 בעיראק, ה"פרהוד", נרצחו כ-180 יהודים וכ-700 נפצעו. במהלך פרעות במצרים בנובמבר 1945, נפצעו כ-400 יהודים ורכוש יהודי רב נבזז. בפרעות בלוב בנובמבר 1945, התוצאה היתה חמורה בהרבה: 130 יהודים נרצחו ו-266 נפצעו. בפרעות בסוריה בדצמבר 1947, נרצחו 13 יהודים (בהם שמונה ילדים) בדמשק, ו-26 נפצעו. בחאלב ניזוקו 150 בתים והוצתו חמישה בתי ספר ועשרה בתי כנסת. עשרות יהודים נרצחו ונפצעו. באותה עת בעדן שבתימן, נרצחו 97 יהודים ו-120 נפצעו. יוצאי עדן מכנים את הטבח "שואת יהודי עדן". 
אפשר למנות עוד עשרות פגיעות חמורות ומעשי טבח ביהודים שהתרחשו בארצות ערב במאה ה-20. מה רוב המורים ורוב התלמידים יודעים על כך? לא כלום. לעומת זאת, תשאלו כיתה ישראלית בבית ספר תיכון ממוצע על ההרג בדיר יאסין או על ה"נכבה", ותמיד יהיו לפחות כמה שיידעו. 
היסטוריה אינה תחרות של טרגדיות ואסונות. אולם ישראלי שמעוניין בהצגה היסטורית אמינה, אינו יכול לקבל היסטוריוגרפיה שקרית לפיה היהודים חיו באושר ובעושר בארצות האיסלאם ורק הקולוניאליזם הציוני ו"התוקפנות הציונית" קילקלו את האידיליה. 
הספר "ללמוד את הנרטיב ההיסטורי של האחר", הן בגרסתו מ-2003 והן בגרסה המשופרת מ-2009, הוא אחת הדוגמאות הבולטות ביותר להיסטוריוגרפיה מעוותת. בספר זה הפלסטינים תוקפים, לא פעם באגרסיביות, ומשחירים את התנועה הציונית. אולם כל העובדות שהוזכרו בפתח המאמר אינן כלולות בו. בספר מוצגים, כביכול, שני נרטיבים, אולם, שניהם חלקיים, מוטים ומוטעים: 
"הנרטיב הפלסטיני" במהדורת 2003 מדגיש כי "הערבים-היבוסים" קדמו ליהודים, ו"כאשר כבש דוד המלך עליו השלום" את ירושלים, "הוא רוקן את יבוס מתושביה" (קרי, היהודים השמידו את הערבים-היבוסים אשר קדמו להם). 
במהדורת 2009 נקבע שהצהרת בלפור היא "תעודת הנישואין הלא מקודשת בין האימפריאליזם הבריטי והתנועה הציונית הקולוניאליסטית על חשבון העם הפלסטיני ועתיד האומה הערבית כולה". שם מודגש: "גאולת היהודים מן השואה באה על חשבון יצירת שואה חדשה לעם הפלסטיני". ועוד ועוד. 
"הנרטיב הישראלי" (לא, חלילה, "הנרטיב היהודי" או "הנרטיב הציוני") גם הוא מעוות. כך, במהדורת 2003, לפי הנרטיב הישראלי במלחמת העצמאות "נעשו מעשי טבח, שוד ואינוס על ידי לוחמים יהודים. הטבח המפורסם ביותר היה בדיר יאסין שם נרצחו יותר מ-250 ערבים". באותה מהדורה לפי הנרטיב הפלסטיני, "הטבח המפורסם ביותר היה בדיר יאסין שקורבנותיו יותר ממאה חללים ועשרות פצועים". במהדורת 2009 הפלסטינים שיפצו את הנרטיב שלהם והלכו אחרי ההיסטוריונים היהודים. הפעם כתבו: "בין מעשי הטבח המפורסמים ביותר היה הטבח בדיר יאסין שקורבנותיו יותר מ-250 חללים ועשרות פצועים". 
כדאי לדעת: רוב ההיסטוריונים קובעים כי בדיר יאסין נהרגו בין 90 ל-120 בני אדם. לפי הנרטיב הישראלי (מ-2009), "לדעת הערבים" מספר הפליטים הערבים במלחמת העצמאות היה "למעלה ממיליון", אך בנרטיב הפלסטיני מדברים רק על "יותר מ-750 אלף פליטים" או על 650 אלף פליטים. 
מן הדוגמאות שהובאו ניתן להסיק כי זהו ספר היסטוריה מוטה, מלא שגיאות ועיוותים. לכן משרד החינוך לא אישר כי יילמד בבתי הספר. משרד החינוך הישראלי אינו יוצא דופן. ברוב המדינות הדמוקרטיות בעולם, "הממלכה" בודקת את ספרי הלמוד ודואגת שילדים ילמדו אך ורק מספרים מאושרים, בוודאי בבתי הספר הממומנים על ידה. גם אנו תובעים זאת ממנהלי בתי הספר בישראל. ודבר אחד נוסף: נשמח לדעת באלו בתי ספר פלסטינים מלמדים מן הספר. 

קישור אל המקור:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1195123.html

ד"ר צמרת הוא יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך

זוכרות ברשת